המדריך ליצואן אנרגיה וקלינטק

סין | אומה שלמה מחפשת אוויר לנשימה

מיליארד ורבע סינים גילו שבדרך לשגשוג כלכלי ויתרו בשמם על קרקע, מים ואוויר נקיים. אופיר גור, הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בבייג׳ינג, קורא לחברות קלינטק ישראליות להיות במקום הנכון כשהמדינה הענקית מחשבת מסלול מחדש

צמיחה וקוץ בה

מהפכת התיעוש, העיור והמודרניזציה, אותה עברה סין ב-25 השנים האחרונות, לא הייתה יכולה להיות חפה מטעויות. קצב הצמיחה המרשים של התעשייה השאיר מאחוריו ענן של פיח וערים רבות הסובלות מזיהום אוויר חריף ביותר, זיהום של מקורות מים, המלחת מי תהום ועוד.

למרות הביקורת העולמית, הוועידות השונות והתמריצים שניתנים למדינות במטרה לשמור על רמות זיהום נמוכות, נראה כי סין התעלמה במשך שנים רבות מן התופעה והעדיפה פיתוח כלכלי וצמיחה גבוהה על פני שמירה על הסביבה.

בסין חיים כיום כמיליארד ורבע תושבים. המדינה מתפרשת על פני כעשרה מיליון קמ"ר וניצבת במקום הרביעי ברשימת המדינות הגדולות בעולם מבחינת שטח (אחרי רוסיה, קנדה וארצות הברית). היקף הצריכה והאצת הצמיחה של סין מצריכים משאבים עצומים של אנרגיה בכדי להמשיך להתקיים. הכלכלה משגשגת ורואים עלייה משמעותית בצריכת האנרגיה המקומית, כאשר יש מתאם מובהק בין התוצר

שלושה גורמים מרכזיים אחראיים לזיהום האוויר החריף בסין: מפעלים גדולים לייצור ברזל ופלדה, פליטות מכלי רכב ושריפת פחם מזהם לחימום במהלך החורף. במשך שנים ניסתה ממשלת סין להתמודד עם בעיית הזיהום הסביבתי באמצעות רפורמות שונות לשינוי ופיקוח על זיהום האוויר במדינה - בהן איסור על שימוש בזיקוקים, ביקורות במפעלים והגבלת תנועת כלי רכב - אך צעדים אלו זכו להצלחה מוגבלת בלבד. יש המאשימים את הממשל הסיני בכך שהוא חושש לפגוע בנתוני הצמיחה הכלכלית המקודשים ולכן נמנע מסגירת מפעלים מזהמים.
זיהום הקרקע, המים והאוויר בסין הפך להיות סיכון רציני לבריאות הציבור. כך למשל גרמה ההידרדרות החמורה באיכות האוויר לירידה של 5.5 שנים בתוחלת החיים באזורים הצפוניים. כיום חלק מהצעירים במדינה מחפשים דרכים לעזוב את מולדתם משיקולי איכות סביבה והפחד להביא ילדים לעולם תוך שהם מסכנים את בריאותם.

הציבור מתעורר

הסיכונים הבריאותיים ההולכים ומתגברים כתוצאה מזיהום האוויר הובילו בשנים האחרונות לעלייה דרמטית באקטיביזם הסביבתי ובמחאות נגד המצב ברחבי סין. למרות שהממשל המרכזי עושה מאמצים בכדי להגן על הסביבה, גורמים מקומיים מציבים בדרך כלל שיקולים של צמיחה כלכלית לפני שיקולים סביבתיים. בשנים האחרונות, הפגנות נגד מתקני פסולת או מפעלים כימיים הובילו לעימותים בין אזרחים למשטרה במספר הזדמנויות במהלך 2013 ו-2014. במאי 2014 תוכנית ממשלתית לפתוח מפעל פסולת בעיר יוהנג (Yuhang) הוציאה אלפים להפגין ברחובות. המחאה הסלימה והפכה לאלימה, כאשר התוצאה הייתה עימותים עם המשטרה ומעצרים נרחבים.
בשנת 2017, שהייתה השנה הקשה ביותר בבייג'ינג מבחינת זיהום האוויר, החלו אזרחים רבים למחות נגד המצב. כך למשל הורים דרשו התקנת מערכות טיהור אוויר במוסדות חינוך, אזרחים הציבו מסכות סינון על פסלים ברחובות כדרך להבעת מחאה וברשתות החברתיות החל דיאלוג נוקב בנושא. לאחרונה קבוצה של עורכי דין אף הגישה תביעה ייצוגית נגד עיריית בייג'ינג בטענה כי היא לא עושה מספיק כדי לשמור על אוויר נקי.
הממשל אומנם אינו רואה בעין יפה את ההפגנות, אך הוא מבין שעליו להיות קשוב לדרישות הציבור ולהעלות את הנושא לראש סדר היום. עם עליית המודעות למצב הסביבתי במדינה ובעולם כולו החלה ממשלת סין לחפש פתרונות לצמצום הפער בין הרצון לפתח את הכלכלה לבין הצורך לשמור על איכות הסביבה.

ממשלה מתחייבת לשינוי

זמן קצר לפני ועידת האו"ם לשינויי אקלים שהתקיימה לפני כעשור בדנמרק, הודיעה ממשלת סין שעד שנת 2020 פליטת גזי חממה תפחת ב-45-40% ליחידת תל"ג בהשוואה ל-2005. לדברי ראש ממשלת סין לי קצ'יאנג (Li Keqiang), עד שנת 2030 פליטת גז החממה תקטן ב-65-60% בהשוואה ל-2005.
סין, המדינה המובילה כיום בפליטות גזי חממה בעולם, מתכננת להקטין את השימוש בפחם לייצור אנרגיה. בתוכנית החומש והאסטרטגיה הלאומית לפיתוח תעשיות חדשות לשנים 2020-2016 הכריזה ממשלת סין כי תפעל לקידום ופיתוח תעשיות אנרגיה מתחדשת.
מהלך זה כולל תמיכה במעבר לכלי רכב המונעים באנרגיה ירוקה, פיתוח מקורות אנרגיה לא מזהמים, תמיכה בחיסכון אנרגטי, קידום תעשיות הקשורות להגנת הסביבה ובניית מודל חדש של פיתוח בר קיימא. מדובר ביריעה רחבה של אפשרויות הכוללות פיתוח אנרגיה גרעינית מתקדמת, תאים סולאריים (PV) ביעילות גבוהה, אנרגיה גיאותרמית וביומסה, אנרגיה ימית, הפקת אנרגיה מרוח, אחסון והפצה יעילה של אנרגיה, תיעול וניצול יעיל של אנרגיה סולארית במחירים שווי נפש לצרכנים ותיעוש של טכנולוגיות וחומרים חדישים.
ממשלת סין הציבה לעצמה למטרה להוביל בייצור אנרגיה כוללת, סינרגטית ואופטימלית כדי שעד שנת 2020 החלק היחסי של אנרגיה ירוקה יהווה לכל הפחות 8% מסך תצרוכת האנרגיה שלה. מעריכים כי ממשלת סין תצטרך להשקיע בתעשייה זו יותר מ-200 מיליארד דולר. השקעה זו אינה כוללת את הסכומים המוקצים למציאת אנרגיה חלופית לתחום הרכב, שם האומדנים מצביעים על היקף השקעות של כטריליון דולר. סין היא יצרנית הרכב הגדולה בעולם ונראה כי השינוי התודעתי והחיפוש אחר טכנולוגיות חדשות הגיעו גם לתחום זה. כך למשל, חברת הרכב BAIC, חברה בבעלות ממשלתית, הודיעה כי עד שנת 2025 תפסיק לייצר או למכור מכוניות ממונעות בגז או בדיזל.
ממשלת סין פועלת במקביל גם בתחום הרגולטורי - למשל באמצעות הוצאת מפעלי תעשייה כבדה אל מחוץ לערים הגדולות, חיוב המפעלים המזהמים בהכנסת מערכות סינון מתקדמות, הגבלת שעות עבודה על מפעלים יצרניים, בחינת האפשרות לאסור מכירה של מכוניות הממונעות באמצעות גז ודיזל, מתן סובסידיות לחברות על מנת לשפר את הטכנולוגיה ולעודד מעבר לשימוש בתחליפי דלקים ועוד.

אנרגיה במיקור חוץ

ממשלת סין מבינה כעת שהפער בין צריכת האנרגיה לייצור האנרגיה שלה גדול יותר מאשר בעבר. המשמעות היא שבשנים הקרובות תידרש המדינה להסתמך יותר ויותר על ספקי אנרגיה חיצוניים.
מכיוון שסין היא הצרכנית הגדולה בעולם של נפט, פרויקטים בתחום האנרגיה היוו בעשור האחרון 40% מתוך ההשקעות שלה במדינות זרות והם מוערכים בשווי של 630 מיליארד דולר. עם תלות הולכת וגוברת בנפט זר, הלכה סין בעקבות ארצות הברית וכלכלות גדולות אחרות וניסתה להשיג בעלות על שדות נפט זרים או לפחות על הנפט עצמו כדי להבטיח אספקה יציבה.
בשנים האחרונות, חברות נפט בשליטת ממשלת סין רכשו נתחים גדולים בפעילות נפט בקמרון, קנדה, קזחסטן, עיראק, ניגריה, סודן, אוגנדה, ארצות הברית וונצואלה. סין הפכה לשותפת הסחר המועדפת על מדינות רבות ובכך נטלה את המושכות ממדינות מערביות. סך ההשקעות הזרות הישירות של סין - כלומר הכסף שהיא מוציאה בכל שנה על משאבי קרקע, אנרגיה, מפעלים ופעילות עסקית אחרת - הוא שני רק לזה של ארצות הברית, זאת לאחר שעקפה את יפן. רבות מההשקעות הללו ממומנות על ידי הבנקים הסינים, ובהם הבנק לטכנולוגיה ירוקה, שמתכוון להשקיע סכום של כ-520 מיליון דולר בטכנולוגיות סביבתיות.
החברות הסיניות נמצאות במוקד תנופת בנייה עולמית: הן בונות תחנות כוח בסרביה, מפעלי זכוכית ומלט באתיופיה, צינורות גז טבעי באוזבקיסטן ועוד. צירוף המגמות מאלץ את סין להביט מעבר לגבולותיה כדי לחפש השקעות ולהשביע את צרכיה ומחסורה במקורות אנרגיה שעיקרה אנרגיה מתחדשת.

בד בבד נכנסת סין למיזמים גלובליים. אחד מהם הוא "יוזמת דרך המשי החדשה" שהשיקה סין, כשהרעיון מאחוריה הוא יצירת חיבור כלכלי-אסטרטגי ימי ויבשתי בין מדינות, בדגש על שילוב השווקים של מדינות אסיה, אירופה, אפריקה והימים שסביבן. במסגרת מיזם אחר מציעה חברת החשמל הסינית להקים רשת חשמל גלובלית בהיקף של 50 טריליון דולר. הפרויקט חובק עולם ומטרתו היא להילחם במחסור באנרגיה, בזיהום האוויר ובשינויי האקלים הגלובליים. אם אכן תזכה היוזמה לאור ירוק, יהיה זה פרויקט התשתית הגדול בעולם. חברת החשמל הלאומית של סין כבר חתמה על מסמך הבנות עם חברת החשמל הרוסית רוסטי ,(Rosseti) עם אלקטריק פאואר (Electric Power) מדרום קוריאה ועם קבוצת סופטבנק (SoftBank) מיפן. כמובן שלמיזם מסוג זה דרושות טכנולוגיות של רשתות חשמל חכמות בעלות הספק גבוה(UHV) ויישומים של אנרגיה נקייה, יעילה, חסכונית, מעוטת פחמן וירוקה, היכולה להבטיח אספקה בת קיימא של אנרגיה.

חלון ההזדמנויות לחברות ישראליות

לפי IEEFA (Institute for Energy Economics and Financial Analysis), היקף ההשקעה בשוק האנרגיה המתחדשת של ממשלת סין יהיה גבוה מזה של ארצות הברית ובכך תהפוך המדינה למשקיעה הגדולה ביותר בעולם. בשנת 2017, סין השקיעה 44 מיליארד דולרים בטכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת - עלייה של 40% מהשנה הקודמת. סין כבר עברה את האיחוד האירופי בהוצאות מו"פ, שימוש בכלי רכב חשמליים ורישות תשתיות החשמל וזאת בנוסף למהלכים להפחתת גזי החממה.
בד בבד פועל הממשל הסיני לשמירה על הסביבה ומפרסם תקנות להגנת הסביבה ובהן תוכניות לטיהור מים ולהפחתת זיהום האוויר. המעורבות ההולכת וגוברת של סין בתחום האנרגיה הירוקה והקלינטק ממצבת את סין כשחקנית עולמית מובילה. זאת הזדמנות מצוינת עבור חברות ישראליות בתחומים של אנרגיה מתחדשת, אנרגיה ירוקה, טיהור והתפלת מים, הפחתת זיהומים ויישומים נוספים. תעשיית הקלינטק בישראל היא מהמפותחות והמתקדמות ביותר בעולם כולו. בהמשך להגבלות הסחר שהוציאו בארצות הברית מול סין, נראה כי חברות ישראליות יכולות לנצל את המומנטום ולהיכנס לשוק השני בגודלו בעולם, השוק הסיני.
בספטמבר 2017 לקחנו חלק בארגון משלחת חברות קלינטק ישראליות על מנת לקדם שיתופי פעולה בין חברות ישראליות המתמחות בטכנולוגיות חדשניות בנושא הגנת הסביבה לבין חברות סיניות המחפשות להשקיע בתחום. היה זה המשך ישיר לביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסין חצי שנה קודם לכן, במהלכו הוכרזו מספר שיתופי פעולה בין סין לישראל, כאשר אחד מהחשובים שבהם נוגע להגנת הסביבה.
בחלק מהפרובינציות בסין כבר נחתם מערך הסכמים ותוכניות דו-לאומיות לתמיכה במיזמי מו"פ שנועדו לפיתוח מוצרים, שירותים ותהליכים תעשייתיים המאופיינים ברמה טכנולוגית גבוהה. הדגש הושם על תחומי האנרגיה, קלינטק, ICT ואלקטרוניקה, ייצור מתקדם, קהילות חכמות, ביוטכנולוגיה וציוד רפואי, ננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים, ומיכון חקלאי. ההסכמים מנוהלים בשיתוף פעולה עם משרד המדע והטכנולוגיה הסיני, ומתקיימים ברמה הפדרלית וברמה המוניציפלית. מדובר בהזדמנות עסקית אדירה עם סכומי השקעות שיכולים לסייע למשק הישראלי בצורה דרמטית. הפוטנציאל הגלום בעסקים עם השוק הסיני הוא כמעט אינסופי. חברות ישראליות מתחום האנרגיה המתחדשת (שמש, רוח וגלים בעיקר), אחסון אנרגיה, סוללות, תאי דלק, חומרים חדשים, אנרגיה תרמית, יעילות אנרגטית, ניהול חכם למפעלי ייצור, רשתות חשמל חכמות וכו', צריכות לבחון כניסה לשוק הסיני. נישה אטרקטיבית נוספת אליה יוכלו להיכנס חברות ישראליות היא תעשיית הרכב הסינית, שעושה כעת חישוב מסלול מחדש.

הנציגויות פותחות דלתות

הנציגות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה בבייג'ינג מארגנת ויוזמת משלחות ואירועים לקידום שיתוף הפעולה העסקי בין חברות ישראליות וסיניות במטרה לקדם את החברות הישראליות בשוק הסיני. תפקידנו בנציגויות המסחריות בבייג'ינג, שנגחאי, גואנג'ואו, צ'נגדו והונג-קונג הוא לסייע לחברות ישראליות בחדירתן לשוק הסיני. גם על מנת לגשר במעט על פערי התרבות והשפה - ובעיקר לאור החשיבות שיש לתמיכה ממשלתית בעיני הסינים - אנו בנציגות הכלכלית מלווים את החברות בצעדיהן הראשונים בשוק הסיני המסובך.
השנה מכון היצוא ואנחנו מארגנים משלחת בתחום הרכב שתצא לסין בספטמבר 2018. נביא משלחות מחברות גדולות בסין לכנס ראש הממשלה לתחבורה חכמה שיתקיים בנובמבר 2018 בישראל.
הדגשת חשיבות נושא הקלינטק, בדגש על הפחתת זיהום ומעבר לאנרגיה נקייה, בתוכנית החומש של הממשלה הסינית ממחישה את שינוי המגמה וההליכה של סין לכיוון תחום זה. מיקומה של טכנולוגיה ישראלית בעולם בכלל ובתודעה הסינית בפרט, מאפשר פריצת דרך ממשית לשוק הסיני. אנו מאמינים כי תמהיל זה של עלייה בביקוש מצד הסינים יחד עם הטכנולוגיות והידע שיש בידי חברות ישראליות מהווה הזדמנות משמעותית לשיתופי פעולה עתידיים בין ישראל וסין.

דברים שכדאי לדעת

• בסין מעריכים קשרים אישיים. יצירת מערכת יחסים אישית עם שותפים או לקוחות בעזרת פגישות פנים מול פנים תפתח את האמון ואת היחסים העסקיים.  
• הסביבה העסקית והרגולטורית בסין מורכבת ושונה לחלוטין מישראל ומדינות המערב ולכן   מחייבת למידה מקדימה. הכרת המכשולים מבעוד מועד יכולה למנוע בזבוז זמן ומשאבים.
• בסין מאוד מחבבים את טקס החלפת כרטיסי הביקור, לכן יש להצטייד בכמות מתאימה של כרטיסים. נהוג להגיש את כרטיסי הביקור בתחילת המפגש, עם הפנים כלפי המקבל ובשימוש בשתי ידיים.
• בסין נהוג להחליף מתנות בסיום פגישות היכרות או ארוחות רשמיות. חשוב לשים דגש על המשמעות של המתנה והאריזה שלה שכן בסין מייחסים חשיבות רבה לעטיפה ולנראות.
• נוכחות מקומית קבועה תשרה ביטחון אצל השותפים/לקוחות/קשרים שלכם. 
• כדי ליצור קשרים טובים יותר עם השותף המקומי רצוי לצאת לארוחות צהריים וערב, במהלכן אפשר לבסס את היחסים הבין-אישיים ואפילו לסגור עסקאות. 
• מתורגמן הוא חלק הכרחי בכדי להבין טוב יותר את הפרטנר הסיני. הסינים מעריכים את הניסיון של הזרים ללמוד את שפתם, גם אם רק בכמה מילים. 
• בסין לרוב לא משתמשים במילה "לא" מתוך כבוד. לרוב ישתמשו בדרכים עקיפות להביע חוסר עניין  על מנת לא לפגוע בשותף. התשובה העקיפה השימושית ביותר היא "אנחנו נחשוב על זה" או "זה קשה".
• בסין מאוד מקובל להתמקח על התנאים במהלך מו"מ.  
• תרגום החומרים לסינית מבעוד מועד מראה שהחברה השקיעה זמן ומשאבים לפני המפגש.