המדריך ליצואן אנרגיה וקלינטק

ארצות הברית | יוסטון, יש לנו משימה

הנציגות הישראלית היחידה בעולם שמשותפת למשרדי האנרגיה והכלכלה יושבת בטקסס, ארצות הברית. שי לובשיס, הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה ביוסטון, מתאר את המאמצים בדרך להפיכת ישראל לאומת אנרגיה

ביוסטון, בירת האנרגיה העולמית, פעלה עד לפני שנתיים נציגות כלכלית. הנציגות נסגרה ונפתחה מחדש בסוף 2017 במתכונת חדשה: נציגות משותפת של משרד האנרגיה ושל משרד הכלכלה. למשרד הכלכלה והתעשייה (בדומה למשרדי החוץ, הביטחון, האוצר וכו') יש נציגויות רבות ברחבי העולם – אך אנחנו הנציגות היחידה בעולם שמייצגת גם את משרד האנרגיה.

אחת המשמעויות של עובדה זו היא שהנציגות עובדת עם כל היחידות והמינהלים הרלוונטיים במשרד האנרגיה, לרבות מנהלי היחידות, לשכת המנכ"ל ולשכת השר. לדוגמה, כששר האנרגיה ביקר ביוסטון בחודש מרץ האחרון הוא הגיע עם מנכ"ל המשרד, המדענית הראשית ונציב הנפט והגז. הנציגות הייתה אחראית על גיבוש הביקור והכנת התכנים של המשלחת. בסוף חודש יוני שר האנרגיה הגיע לוושינגטון לסדרת פגישות עם נציגי הממשל האמריקאי וחברות נפט וגז, והנציגות ריכזה וסייעה בארגון הביקור. 

פעילות הליבה שלנו היא לקדם את האינטרסים של משרד האנרגיה הישראלי בארצות הברית ולהוביל לכך שחברות שעוסקות בחיפושי נפט וגז יגיעו לישראל. הנציגות מרכזת את הפעילות אל מול יותר ממאה חברות בינלאומיות בתחום הנפט והגז. הבאתן לישראל תוביל לעידוד התחרות, העשרת קופת המדינה והורדת יוקר המחיה. 

הקשר שנוצר בין הנציגות לחברות הנפט והגז מייצר פוטנציאל והזדמנות לחברות אנרגיה ישראליות המבקשות לקדם שיתופי פעולה עם חברות הנפט והגז הללו. דוגמה לפוטנציאל התרחשה בטקסס בסוף חודש מאי כאשר הנציגות אירחה משלחת של עשר חברות סייבר ישראליות. הביקור התקיים בשלוש ערים שונות במדינה והנציגות קידמה פגישות עם חברות נפט וגז אמריקאיות ובינלאומיות, בתי זיקוק, כוחות ביטחון וכן גופים רגולטוריים שמנחים את אופן ההגנה על התשתיות הקריטיות בארצות הברית. 

שיתוף פעולה אמריקאי-ישראלי

פעילות תשתית נוספת שהנציגות מייצרת היא חיזוק הקשר בין משרד האנרגיה הישראלי למשרד האנרגיה האמריקאי בתחום הגנת הסייבר בתשתיות קריטיות. בשבוע שלאחר משלחת הסייבר הנציגות אירחה משלחת סייבר של משרד האנרגיה הישראלי שפתחה את כנס הסייבר השנתי של משרד האנרגיה האמריקאי בעיר אוסטין בטקסס. מלבד ארצות הברית, שתי המדינות היחידות שקיבלו במה בכנס הן אנגליה וישראל. זה ללא ספק כבוד גדול מאוד למשרד האנרגיה ולמדינה. 

המשמעות של נציגות משרד האנרגיה הישראלי בכנס אינה מתמצה רק בנוכחות בכירה, אלא כוללת גם משמעויות אופרטיביות של שיתופי פעולה בתחומי הסייבר באנרגיה. לדוגמה, בהתמודדות עם ההגנה על התשתיות הקריטיות, משרד האנרגיה האמריקאי פתוח לטכנולוגיות ולפתרונות ישראליים ואנחנו פועלים לנצל הזדמנות זו ולממש את הפוטנציאל העסקי הגלום בו עבור חברות הסייבר הישראליות. 

ה-CIO (chief information officer) של משרד האנרגיה האמריקאי - איש מפתח בכיר מאוד בדרג מנכ"ל משרד שמדווח לשר - הגיע לישראל לשבוע הסייבר הישראלי. נציגות האנרגיה והכלכלה הובילה לכך שה-CIO יפתח את כנס הטכנולוגיות לנפט וגז שרשות החדשנות קיימה במסגרת שבוע הסייבר ב-18 ביוני 2018. 

דוגמה נוספת לחיזוק היחסים הבילטרליים בין ארצות הברית לישראל בתחום האנרגיה היא אירוע שהתרחש בסוף חודש יוני שבו חתמו שר האנרגיה הישראלי, ד"ר יובל שטייניץ, ושר האנרגיה האמריקאי, המזכיר ריק פרי, על הסכם הקמת מרכז אנרגיה משותף שיתמוך במחקר ופיתוח בתחום האנרגיה. הקונגרס האמריקאי אישר תקציב של 4 מיליון דולר לטובת פעילות זו אשר תקבל matching מהצד הישראלי. בנוסף, קרן בירד אנרג'י - קרן המחקר והפיתוח המשותפת לארצות הברית וישראל בתחום האנרגיה, תוקצבה בסכום של 2 מיליון דולר על ידי הממשל האמריקאי ותזכה לסכום מימון דומה על ידי הממשלה הישראלית. ערוצי מימון אלה מייצרים הזדמנויות עסקיות נוספות לחברות הישראליות המעוניינות בשיתוף פעולה עם חברות אמריקאיות בתחום המחקר והפיתוח בתעשיית האנרגיה. 

הסייבר של האנרגיה

בנוסף לפעילות שלנו מטעם משרד האנרגיה, אנחנו מקדמים פעילות מטעם משרד הכלכלה והתעשייה. לדוגמה, סיוע לחברות טכנולוגיה ישראליות שמעוניינות לחדור לשוק האנרגיה האמריקאי. הנציגות מקדמת את הגברת הסחר בין דרום-מערב ארה"ב לישראל ומקדמת השקעות זרות של חברות אמריקאיות בחברות ישראליות. 

השוני בין פעילות משרד הכלכלה והתעשייה לפעילות משרד האנרגיה באה לידי ביטוי בכמה אופנים. ראשית, כשחברת אנרגיה בינלאומית נכנסת לפרויקט חיפוש וקידוח גז, היא בעצם נכנסת ל"חתונה קתולית". חברת נפט וגז שמגיעה לישראל, קודחת ומוצאת מאגרים חייבת להסתכל על ההתקשרות עשרות שנים קדימה. לעומת זאת, חברת טכנולוגיה שמקימה מרכז מחקר ופיתוח בישראל יכולה לקבל החלטה על סגירת המרכז במהירות גבוהה יחסית. 

דוגמה נוספת שמדגישה את השוני בין פעילות הנציגות מטעם המשרדים היא שבעוד שלמשרד הכלכלה והתעשייה יש מערכות יחסים ארוכות שנים עם חברות טכנולוגיה מסביב לעולם, פעילות משרד האנרגיה בתחום החיפוש והפקת הגז והנפט והקשר אל מול חברות בינלאומיות שעוסקות בכך היא חדשה יחסית.

השקעות בתחום האנרגיה טומנות בחובן לעתים השקעות של מיליארדי דולרים לאורך עשרות שנים - מה שהופך את ההחלטה באם לבוא לישראל למורכבת מאוד. בנוסף, צריך לזכור שזאת תעשייה שמרנית למדי שמושפעת גם משיקולים גיאופוליטיים. עובדה זו מייצרת אתגר נוסף משום שלחברות נפט וגז רבות יש פעילות ענפה במפרץ הפרסי ובמדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים איתן.

בעוד שמדינת ישראל ידועה ביכולות הטכנולוגיות שלה וביססה את עצמה כמנוסה ומובילה עולמית, שוק הנפט והגז בישראל הוא צעיר יחסית בעולם. ישראל כבר ידועה בהיותה "אומת סטארט-אפ" (Startup Nation) ועכשיו היא בדרך להיות "אומת אנרגיה" (Energy Nation). 

תחום טכנולוגיות המים הוא דוגמה טובה למינוף החוזקות הישראליות בתחום הטכנולוגי לתעשיית הנפט והגז. בתעשיית הנפט והגז יש שימוש מאסיבי במים ורכיב העלות בשימוש במים הוא משמעותי. לכן, תחום היעילות ושימור המים בתעשייה הוא אתגר עולמי. ישראל היא מובילה עולמית בטכנולוגיות מים ושילובן בתעשיית הנפט והגז מוביל לתוצאות מרשימות בתחומים של יעילות השימוש במים, איתור נזילות, אבטחת מים, ניתוח נתונים, ביג דאטה, אינטרנט של הדברים וכו'. 

מחכים לצינור

אחד האתגרים החשובים שעומדים בפני משרד האנרגיה הישראלי הוא פרויקט ה-East Med Pipeline. ארבעה שרי האנרגיה מארבע מדינות - ישראל, קפריסין, איטליה ויוון - חתמו בדצמבר 2017 על הסכם הבנות שנתמך על ידי האיחוד האירופי לקידום הפעלת פרויקט זה. מדובר בצינור תת-ימי שיעביר גז טבעי מישראל, דרך קפריסין ויוון, לאיטליה ומשם לאיחוד האירופי. הפרויקט נמצא בשלבים מתקדמים כאשר היעד להפעלת הצינור הוא 2025. 

האיחוד האירופי הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים בעולם. כיום, האיחוד צורך גז משני מקורות מרכזיים: רוסיה והים הצפוני. בשנים האחרונות נמצא שהים הצפוני יורד בכמויות התפוקה שלו ובאיחוד האירופי מחפשים אלטרנטיבה. אחת האלטרנטיבות המובילות היא הים המזרחי (Eastern Mediterranean Sea). יתרון מרכזי שפתרון זה מציג לאיחוד האירופי הוא העובדה שצינור הגז יונח בשטח של ארבע מדינות יציבות, מתקדמות ומפותחות. עובדה זו משדרת יציבות וודאות לשוק האירופי כאשר הם מסתכלים על מקור אנרגיה בר-קיימא לשנים רבות קדימה.

הפעלת הצינור צפויה להתבצע על ידי המגזר הפרטי, מה שייצר הזדמנויות נוספות עבור תעשיית האנרגיה הישראלית בתחומים של הקמה, הובלה, אחזקה ואבטחה של צנרת גז טבעי.