דילוג לתוכן

אוטומוטיב 2018

חזרה

רומניה I הדרך לתחבורה חכמה מתחילה בפיתוח תשתיות

הכלכלה הרומנית נמצאת בתאוצה. מיקום אסטרטגי, תוכנית תשתיות מקיפה של האיחוד האירופי ואקלים עסקי משתפר הופכים את רומניה ליעד מניב לשיתופי פעולה עסקיים בתחום התחבורה. האסטרטגיה הממשלתית לשנים הבאות מתמקדת בשדות תעופה, תשתיות לרכבת, פיתוח כבישים ונמלים, סוגי דלק חלופיים, תחבורה חשמלית והובלת משאות


ברקת קנפו, הנציגה הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה ברומניה
אנדריי מינאה, קצין סחר בנציגות הכלכלית ברומניה


רומניה מדורגת במקום ה-68 מתוך 137 מדינות, הנכללות בדוח התחרותיות העולמי לשנים 2018-2017 של פורום הכלכלה העולמי. היא דורגה במקום 62 בשנת 2017 ובמקום 53 בשנה שקדמה לה. לשוק הרומני יש פוטנציאל מצוין, מיקום אסטרטגי ואקלים עסקי משתפר. הכלכלה שלה היא בין הכלכלות עם הצמיחה המהירה ביותר באיחוד האירופי; 3.9% צמיחה ב-2015 ו-4.8% ב-2016 (הצמיחה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008). השגשוג הכלכלי של רומניה התעצם ב-2017, כשהתמ"ג הריאלי עלה ב-6.9% בשיא שלאחר המשבר. מנוע הצמיחה העיקרי המשיך להיות הצריכה הפרטית, אשר התרחבה בכ-10% במונחים ריאליים. 

 

תמונת מצב

רומניה היא המדינה עם האוכלוסייה השביעית בגודלה באיחוד האירופי וחיים בה כ-20 מיליון תושבים. זוהי המדינה התשיעית בגודלה באיחוד האירופי עם שטח של 238,391 ק"מ רבוע, ופועלים בה אמצעי תחבורה שונים: כבישים, רכבות, תחבורה ימית (הים השחור ונתיב מים פנימי – נהר הדנובה) ותחבורה אווירית. רומניה ניצבת במיקום גיאוגרפי-אסטרטגי אטרקטיבי - הצטלבות הדרכים של שלושה נתיבי תעבורה פאן-אירופיים (IV-VII-IX). היא משמשת כשער לשלושה שווקים מרכזיים: האיחוד האירופי, מדינות חבר העמים והמזרח התיכון. 

באופן כללי, ועל אף שנעשו מספר השקעות בתחבורה, התשתיות של רומניה עודן מיושנות יחסית, אינן מפותחות דין וזקוקות בדחיפות להגברת החיבור והנגישות. עם זאת, בשבע השנים האחרונות אנו עדים לצמיחה מרשימה של שוק התחבורה הרומני הודות לעלייה בסחר בינלאומי ומקומי כתוצאה מצמיחה בייצור ובייצוא ומעלייה בצריכה. התנעה משמעותית זו של שוק התחבורה הרומני צפויה להעלות הילוך בשנים הקרובות: לפי התחזיות, הצמיחה עתידה לגדול בשנים הבאות. אולם, על מנת לאפשר זאת נחוצה תמיכתה של מערכת תחבורה ויעילה ונדרשות תשתיות מודרניות. באמצעות תוכניות התשתיות האירופאיות, רומניה תרוויח מהמודרניזציה ומהרחבת התשתיות שלה.

ערים חכמות: בתוך פחות משמונה שנים, הצליח השוק הגלובלי של הערים החכמות לתפוח לממדים של מיליארדי דולרים נכון לשנת 2017. ברומניה ההתחלה צנועה והשוק עודנו רחוק ממיצוי הפוטנציאל הרב הטמון בו. הרשויות המקומיות והמרכזיות מגבשות בימים אלה את גישתן לתחום הערים החכמות - המצוי כשלעצמו בשלבי הגדרה, התהוות והבנה. עם זאת, במהלך שלוש השנים האחרונות, חלה התקדמות רבה ברמה המקומית ושוק הערים החכמות הגיע ליותר מ-216 פרויקטים של ערים חכמות ברומניה בערך כולל של למעלה מ-30 מיליון יורו בדצמבר 2017. הערים החכמות הראשונות ברומניה היו טרגו מורש, שנתמכה על ידי IBM ו-Visa ב-2010, אלבה יוליה שהוקמה על ידי Siemens ב-2015, ובוקרשט – מחוז מס' 4, על ידי שותפות של Telekom Romania עם Cisco ב-2015. המנהלים הציבוריים המרכזיים של רומניה מובלים על ידי Oradea.

כלי רכב חכמים וחשמליים: בספטמבר 2017 הוועדות הקבועות של הסנאט החלו לדון בהצעת חוק שתספק את התשתיות הנדרשות לטעינת כלי רכב חשמליים ובהקמת תחנות טעינה ציבוריות על ידי הרשויות המקומיות, שימומנו באופן שווה מהתקציבים המקומיים ומתקציב הקרן להגנת הסביבה. כתוצאה מכך, הרשויות המקומיות בערים שבהן מעל ל-100,000 תושבים, נדרשות להקים לפחות חמש תחנות טעינה ציבוריות עד סוף 2020, עם קיבולת של ארבעה כלי רכב בתחנה. מעבר לכך, עד למועד זה, עיריות הסקטורים בבוקרשט נדרשות להקים לפחות עשר תחנות טעינה ציבוריות בכל אחד מששת הסקטורים של העיר, שוב עם קיבולת של ארבע מכונית לתחנה. ברומניה יש כיום 70 תחנות טעינה לכלי רכב חשמליים, כאשר 22 מהן נמצאות בבוקרשט.

סוגי דלק חלופיים: ברומניה נרשמה הצמיחה הגבוהה ביותר ברישומי כלי רכב חשמליים ברחבי המדינות החברות באיחוד האירופי ברבעון הראשון של שנת 2017 - 1,673% (כמעט פי 18). כך עולה מהנתונים של ארגון הגג של יצרניות הרכב באירופה (ACEA). הדוח מראה כי רישומי כלי רכב הממונעים בבנזין היוו 55% באיחוד האירופי וקרוב ל-50% ברומניה ברבעון הראשון.

ברומניה, הדירקטיבה האירופית לאנרגיה מתחדשת צופה ירידות בייצור ביו-אתנול ב-2017 תוך הגברת הדרישה של רומניה לשילוב ביו-אתנול מ-4.5% ל-8% ב-2018. דרישת רומניה לשילוב ביו-אתנול לא השתנתה מאז 2014 ועדיין יש במדינה רק מפעל ביו-אתנול אחד המייצר 80,000 טון בשנה. המפעל מפיק ביו-אתנול מתירס, נמצא בתפוקה מינימלית ונקלע לקשיים פיננסיים. החדשות הטובות הן שרומניה, לצד 10 מדינות אחרות החברות באיחוד האירופי, נמצאת בעמדת הובלה בעמידה ביעד צריכת האנרגיה המתחדשת ל-2020, לאחר שהגיעה ועקפה את היעד שהוצב למדינה להגיע לצריכת אנרגיה מתחדשת של 24% עד 2015.

חברות מובילות: החברות המובילות שכבר יישמו פרויקטים של ערים חכמות, כלי רכב חכמים או תשתיות חכמות הן: Orange (מפעילת טלקום צרפתית), Telekom (מפעילת טלקום גרמנית), Siemens, Honeywell ו-Visa. יש מספר חברות נוספות המעורבות במגזר זה.

 

תוכניות ואפשרויות מימון

רומניה חברה באיחוד האירופי מאז ה-1 בינואר 2007, והיא נהנית מהתמיכה הכלכלית המתקבלת במסגרת מדיניות האיחוד בשתי תקופות תכנון עוקבות, דהיינו 2013-2007 ו-2020-2014. 

בתקופת התכנון הראשונה הוקצבו לרומניה כ-19.2 מיליארד יורו (21.12 מיליארד דולר). הפרויקטים הזכאים נעו בין תחומים שונים, החל מתחבורה ופיתוח הכפר, דרך חינוך והכללה חברתית, וכלה באנרגיה ואיכות הסביבה. יישום הפרויקטים התעכב בשנים הראשונות, אך עם זאת, שיעורי הספיגה (היכולת לנצל את המשאבים שהוקצו על ידי האיחוד האירופי) הגיעו כמעט ל-90% במחזור הראשון (מ-15.6% בתחילת 2012). שיעור גבוה זה הושג בעיקר כי הנציבות האירופית הסכימה לגלגל פרויקטים שלא הושלמו למחזור של 2020-2014. בתשתיות שבהן לא הוחלה מדיניות זו מצד הנציבות האירופית, שיעור הספיגה היה נמוך מ-70%.

עבור תקופת התכנון הנוכחית של 2020-2014 הנציבות האירופית הקצתה לרומניה 43 מיליארד יורו (47.3 מיליארד דולר), כאשר 9.41 מיליארד יורו (10.35 מיליארד דולר) מתוכם הגיעו מקרן הפיתוח האזורי של אירופה וקרן הלכידות עבור התוכנית לתפעול תשתיות גדולות. התוכנית מתייחסת לאתגרי פיתוח בתחום תשתיות התחבורה, תחבורה עירונית בת-קיימא, איכות הסביבה ומניעת סיכונים ואנרגיה.

התוכנית העירונית לניידות בת-קיימא (PMUD) היא תוכנית השקעה בשווי 7 מיליארד יורו (8.4 מיליארד דולר), כאשר 3.5 מיליארד יורו (3.85 מיליארד דולר) מתוכם יושקעו בהרחבה ובמודרניזציה של הרכבת התחתית (כסף המגיע בעיקר מתקציב המדינה ומהקרנות האירופיות). שאר הסכום יושקע בפרויקטים שיפותחו על ידי הרשויות המקומיות לתמיכה בתחבורה ציבורית מעל פני השטח, ניהול תנועה ותשתיות לאופניים.

 

חדשנות ומו"פ בענף הרכב ברומניה 

הממשלה הרומנית החליפה את דירקטיבה 2010/40/UE של הפרלמנט האירופי ומה-7 ביולי 2010 של המועצה האירופית (בנוגע למסגרת לפריסת מערכות תחבורה חכמות בתחום תחבורת הכבישים ועבור התממשקות עם אמצעי תחבורה אחרים) על ידי אימוץ פקודה מס' 7/2012 אשר נכנסה לתוקף ב-3 בפברואר 2012.

פקודה 7 לא רק מגדירה את המסגרת ליישום מערכות תחבורה חכמות, היא גם מקימה ועדת תיאום לאומית עבור מערכות תחבורה חכמות ואחראית על ניטור ויישום מערכות התחבורה החכמות ועל שיתוף מידע ומומחיות בין בעלי העניין הפרטיים והציבוריים בתחום.

האסטרטגיה של הממשלה הרומנית עבור התקופה של 2020-2017 כוללת צעדים ספציפיים לצורך רכישת תשתית תחבורה ציבורית חשמלית, מעבר הדרגתי מתחבורה עירונית המבוססת על דלק מאובנים לתחבורה ציבורית מבוססת חשמל, ושימוש בסוגי דלק חלופיים בתור הפתרון המועדף לצמצום השימוש בפחם בתחבורה. אסטרטגיה זו כוללת גם פעולות מועדפות לפיתוח התשתית לסוגי דלק חלופיים כגון גז טבעי דחוס, גז טבעי נוזלי, דלק ביולוגי, תחבורה חשמלית (עם עדיפות לתחבורה ציבורית מקומית) והובלת משא. כמו כן היא כוללת צעדים שמטרתם לצמצם את עלויות התחבורה ב-40% לפחות, בהתאם לדירקטיבה של האיחוד האירופי.

התוכנית העירונית לניידות בת-קיימא (PMUD) שואפת להשיג בין 2016 ל-2030 מערכת תחבורה בטוחה, יעילה, משולבת ובת-קיימא על מנת לקדם פיתוח כלכלי, חברתי וטריטוריאלי ולהבטיח רמת חיים גבוהה.

פרויקטים קיימים ועתידיים ברומניה

הערים הבאות כבר קיבלו תמיכה פיננסית מהבנק האירופי לשיקום ופיתוח:

גלאטי: שיקום רחובות, רכישת 17 טרווליבוסים ומערכת כרטוס אלקטרונית. סך ההשקעה – 100 מיליון לאי (23.88 מיליון דולר).

ארד: שיקום תשתיות הרכבות החשמליות והכבישים הראשיים, רכישת שש רכבות חסכוניות בחשמל, מודרניזציה של תחנת החשמליות המרכזית. סך ההשקעה – 35 מיליון יורו (42 מיליון דולר).

פיטסטי: שיפור רמת הפליטות של עד שישה אוטובוסים. סך ההשקעה – 13 מיליון יורו (14.3 מיליון דולר) ההלוואה הניתנת בלאי – המטבע הרומני.

סיביו: רכישת אוטובוסים חדשים והעברת התחנה המרכזית. סך ההשקעה – 15 מיליון יורו (16.5 מיליון דולר).

 

הזדמנויות לשיתוף פעולה עם רומניה 

הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בבוקרשט מובילה ומקדמת יצוא ישראלי לרומניה והסרת חסמי סחר הניצבים בפני התעשייה הישראלית במגוון רחב של תחומים ונושאים. תחום התחבורה החכמה ותחליפי הדלק מאותת על קיום פוטנציאל אדיר בשוק הרומני, עם מנועי צמיחה המושתתים בעיקר על צריכה פרטית. בעתיד הקרוב לעין צפוי השוק הרומני להעלות הילוך, והנציגות הכלכלית בבוקרשט מזמינה חברות ישראליות המעוניינות להשתתף במירוץ ולא רק לצפות בו מהצד.

להלן פרויקטים שונים שחברות ישראליות יכולות להשתתף בהן:

מסילות רכבת: פיתוח ושיקום נתיבי תעבורת הרכבות IV ו-IX נמצאים בעדיפות ראשונה של ממשלת רומניה בשאיפה להבטיח יכולת פעולה הדדית עם תשתיות התחבורה האירופיות. על מנת לשקם את תנועת הרכבות (הן עבור נוסעים והן עבור משא) יש לבצע מספר שינויים. קנה המידה של הפרויקטים הוא ענק. הפרויקטים הבאים יציעו הזדמנויות מצוינות לחברות עם הניסיון והכישורים הרלוונטיים:

  • שיקום נתיבי התעבורה הפאן-אירופים IV ו-IX
  • מודרניזציה לפי התקנים האירופים ב-13 תחנות רכבת
  • קו ראשי תת-קרקעי 5 – שלב 1: דרומול טברי – אוניברסיטה 
  • קו ראשי תת-קרקעי 7 – קו שדה תעופה
  • שיקום טבעת המסילות של בוקרשט (74.4 ק"מ ועשר תחנות רכבות)

ההזדמנויות לחברות ישראליות בפרויקטים אלה: ציוד ושירותים הקשורים לחשמל, ציוד תקשורת, ציוד אבטחה (מעקב, חיישנים, ניתוחי וידיאו וכו'), ציוד אבטחה פיזי (גדרות, שערים), חומרה, תוכנה ושירותי אבטחת סייבר.

כבישים: רמת התחזוקה והמודרניזציה של רשת הכבישים מהווה תמרור אזהרה משמעותי עבור רומניה, שטרם יישרה קו עם הסטנדרטים הנהוגים במדינות אחרות באיחוד האירופי. שיפור רשת הכבישים של רומניה נחשב לקריטי במדינה, ורומניה בהתאם מחשבת מסלול מחדש. נכון לעכשיו, ישנם מספר פרויקטים עיקריים ברשימת ההשקעות של הממשלה, כגון:

  • כביש מהיר בוקרשט – ברשוב: הקצאה מוצעת: 45 מיליון יורו ב-2014; 110 מיליון יורו ב-2016-2015, מימון מתקציב המדינה; EBRD ו-EIB גם הביעו עניין במימון חלק מפרויקט זה.
  • כביש מהיר לוגוז' – דבה: הקצאה מוצעת: 304 מיליון יורו ב-2014; 880 מיליון יורו ב-2016-2015, מענקים בעקבות הצטרפות לאיחוד.
  • הרחבת כביש הטבעת הדרומי של בוקרשט A2 ל-4 נתיבים – הסכום שהוקצב: 105 מיליון יורו ב-2016-2015, מימון מתקציב המדינה.

ההזדמנויות לחברות ישראליות בפרויקטים אלה: איכות כבישים וציוד בדיקה, מערכות ניהול תעבורה, חנייה חכמה וציוד מעקב.

שדות תעופה: קיימים 17 שדות תעופה בינלאומיים אזרחיים ברומניה, כאשר רובם מעורבים בתוכניות פיתוח עם מימון מקרנות מבניות של האיחוד האירופי או מקרנות מקומיות. הפרויקטים עוסקים בשדרוג ובהרחבה של תשתיות בסיסיות במסלול ההמראה, הטרמינלים, מערכות האיתות ועוד. מעבר לשדות התעופה המתפקדים, חמישה שדות תעופה נוספים מתוכננים לפיתוח בעתיד. משרד התחבורה קבע אסטרטגיה לשדרוג ומודרניזציה של שדות התעופה המרכזיים הבאים:

  • שדה התעופה בוקרשט ע"ש הנרי קואנדה
  • שדה התעופה בוקרשט ע"ש אאורל ולאיקו
  • שדה התעופה קלוז' נאפוקה
  • שדה התעופה יאסי
  • שדה התעופה טימישוארה על שם טרייאן וואיה

ההזדמנויות לחברות ישראליות בפרויקטים אלה: ציוד לאבטחת גבולות, ציוד מעקב, תוכנות ניתוח וידיאו, ציוד ותוכנות לחנייה חכמה, שערים חכמים וגדרות.

נמלים: קונסטנצה הוא נמל ימי ברמה עולמית המדורג ברשימת 10 הנמלים האירופיים המובילים במונחים של טיפול בתעבורה. קונסטנצה הוא מרכז המכולות העיקרי בים השחור, המציע הטענת מכולות ממרכז אירופה וממנה באמצעות נהר הדנובה. נמל קונסטנצה נלקח בחשבון עבור הפרויקטים הבאים:

  • פיתוח חיבורי המסילות (300 ק"מ של מסילות) וטרמינל מעבורות
  • הקמת מתחם מסוטים חדש בנמל קונסטנצה והכפלת קווי המסילות
  • הקמת קווים חדשים באורך של 11 ק"מ לצורך דירוג נמל קונסטנצה במקום שני באירופה במונחים של תעבורה
  • הרחבת שובר הגלים הצפוי ב-1,050 מטר
  • הקמת גשר מעל תעלת דנובה-הים השחור

ההזדמנויות לחברות ישראליות בפרויקטים אלה: ציוד ותוכנת אבטחה, חברות הנדסה וחברות תקשורת.

מערכות תחבורה חכמות: מדובר במגזר מתפתח ברומניה, כאשר מביאים בחשבון את המגמות החיוביות שדווחו בשנים האחרונות, את ההשקעות המוגברות במגזר זה ואת הרצון להכניס מערכות מתקדמות וטכנולוגיות חדשות. צעדים שננקטו ברומניה כדי לעמוד בסטנדרטים של האיחוד האירופי יחייבו את המדינה ליישם את אסטרטגיות הפיתוח של מערכות התחבורה החכמות שלה.

  • ניהול תנועה בבוקרשט: ישנם 434 צמתים בבוקרשט, אך רק 176 מתוך 434 צמתים הם חלק ממערכת הניטור של מרכז ניהול התעבורה. כמו כן, מערכת הניטור פועלת רק ב-120 צמתים. המערכת לניהול התנועה מורכבת מהרכיבים הבאים - מערכת בקרת תנועה שניתנת להתאמה עבור 176 מתוך 434 צמתים בבוקרשט, מערכת מעקב וידיאו, רשת תקשורת אופטית ומערכות ניהול תקריות כלי רכב ציבוריים ומיוחדים (TIMS) - אמבולנסים, ניידות משטרה וכבאיות.
  • תשתיות לניהול תנועה: באפריל 2017 עיריית בוקרשט הקצתה 80 מיליון יורו (88 מיליון דולר) לפרויקטים של תשתיות, לרבות הסכומים הנדרשים להמשך או להשלמת פרויקטים גדולים שכבר החלו, וכן להתחלת פרויקטים חדשים. המימון יתמוך בפרויקטים שנועדו לייעל את התנועה בבוקרשט. סכום של 11 מיליון יורו (12.1 מיליון דולר) מוקצה למתקני חנה וסע, וכן לכאלה הנכללים ב-PIDU (תוכנית פיתוח אורבני משולב – מרכז בוקרשט).

ההזדמנויות לחברות ישראליות בפרויקטים אלה: מערכות ניהול תקריות תנועת כלי רכב, מערכת מעקב וידיאו, ציוד תקשורת, תוכנת זיהוי לוחיות וציוד לבדיקת איכות כבישים.

 

אתגרים וחסמים

מנטליות: הממשלה הרומנית ממלאת תפקיד מרכזי בכלכלה במונחים של תעסוקה, בעלות על נכסים והשפעה על הסביבה העסקית. יוזמות בבעלות הממשלה מעצבות תעשיות רבות כלקוחות, ספקים ולפעמים אף כמתחרים הדומיננטיים. חרף ביקורות הנשמעות בקרב חלקים בקהילה הפיננסית הבינלאומית, יוזמות בבעלות הממשלה במדינה נוטות שלא להעסיק הנהלה פרטית.

כללים ותקנות רכש ציבורי: כל נהלי הרכש - הממומנים במסגרת תוכניות של האיחוד האירופי או במקום בו מקורות מימון פרטיים מעורבים (במקרה של שותפות ציבורית-פרטית או זיכיון) - מוכרחים לעמוד בחוק הרכש הציבורי המאוחד, שהותאם לאחרונה לחקיקה של האיחוד האירופי בתחום.

היעדר גישה משולבת ומחסור במומחים ברמת המדינה: על אף שחברות פרטיות פיתחו פתרונות חכמים שיכולים לשמש את העיריות, היעדר גישה משולבת מונע מעיריות ברומניה מליישם את הפתרונות הללו ברמה המוניציפלית. זאת, גם כאשר העיריות עצמן עורכות מיקור חוץ לחלק מהשירותים שהן מספקות. יתרה מכך, התבוננות במכלול הגישות מצד הרשויות המקומיות בסוגיה מלמדת לעתים על חוסר עקביות. לכך יש להוסיף אתגר מרכזי נוסף: שלב יישום ארוך במיוחד. מרגע מחקר הישימוּת הראשון ועד לרגע שבו הפתרון החכם מיושם לראשונה נרשמת תקופת המתנה ממוצעת של כחמש שנים. אולם, בעולם דינמי כשלנו (ובפרט בתחום הערים והתחבורה החכמה) – כאשר העיר, הדרישות והטכנולוגיות מתקדמות במהירות – המשמעות היא שבחלוף תקופת ההמתנה הארוכה נדרשת עריכת שינויים משמעותיים לתוכנית הראשונית. 

היעדר חקיקה: נכון לעכשיו, אין חוק המסדיר את נושא השותפות ציבורית-פרטית. עובדה זו עלולה להביא לבלימה, לעיכוב ואף לביטול של פרויקטים בתחומים שונים.

 

כלי רכב אוטומטיים וחכמים

שוק כלי הרכב האוטומטיים הרומני צמח ב-18% בממוצע שנתי מאז 2009 וצפוי לעבור את רף ה-20 מיליארד יורו עד 2020. חשוב להזכיר בהקשר זה כי רומניה היא יצרנית כלי הרכב האוטומטיים הרביעית בגודלה במרכז ובמזרח אירופה. בעשור האחרון, מעל ל-600 יצרני ציוד מקורי לכלי רכב אוטומטיים הוקמו ברומניה בעקבות השקעות של שתי יצרניות רכב אוטומטי גדולות בערים קראיובה ומיובני.

נתונים רשמיים מראים כי 28,627 כלי רכב נרשמו ברומניה ברבעון הראשון של 2018, מתוכם 14,124 רכבי בנזין (49.3%), 13,366 רכבי דיזל (46.7%) ו-1,137 כלי רכב בהנעה חלופית (4%). 195 כלי רכב מתוך סך כלי הרכב בהנעה חלופית ברומניה ברבעון הראשון של 2018 היו היברידיים או בעלי סוללה חשמלית (ברומניה אין סטטיסטיקות נפרדות לשתי הקטגוריות). זוהי עלייה של 1,673% בהשוואה לרבעון הראשון של 2017, כשנמכרו רק 11 כלי רכב מקטגוריה זו. יתרה מזאת, 765 כלי רכב היברידיים נרשמו ברומניה בינואר-מרץ 2018, עלייה של 95% בהשוואה לרבעון הראשון של 2017, ו-177 כלי רכב בהנעה אלטרנטיבית מעבר לרכב חשמלי (8.8%).

ייצור כלי הרכב כמעט והוכפל בין 2005 ל-2015, כאשר הייצור הגיע לשיא בשנת 2013 עם קרוב ל-411,000 כלי רכב. מגזר יצרני הציוד המקורי צמח לצד ייצור כלי הרכב הודות לעלייה בביקוש. על אף עיכוב קל בייצור כלי רכב בשנים האחרונות, שוק הרכיבים המקומי התפתח באופן ניכר, הודות לביקוש המקומי ולביקוש החיצוני. מעבר לכך, רכיבי כלי הרכב המיוצרים ברומניה מציעים מגוון רחב, עם 800-600 יצרני ציוד מקורי. לכן אין זה מפתיע לראות שייצוא הרכיבים גדל אפילו בשנות משבר. אם כן, יש כאן הזדמנויות רבות לחברות ישראליות לשתף פעולה עם יצרנית רכב (דאצ'יה או פורד) או עם כל אחד מיצרני הציוד המקורי.

 

רגולציה ומדיניות ממשלתית

ניידות חכמה/ דלק: הממשלה הרומנית השיקה תוכנית סובסידיות ממשלתיות עבור כלי רכב הפועלים על דלק חלופי (AFV) לתמיכה ברכישת כלי רכב חשמליים (EV) והיברידיים (PHEV). תוכנית "Rabla Plus" תספק תמריצים בשווי 16.6 מיליון יורו (18.26 מיליון דולר), אשר יוצעו כסבסוד לרכישת רכב חשמלי או היברידי הפולט פחות מ-50 גרם של פחמן דו-חמצני לכל קילומטר. בשנת 2016, תוכנית "Rabla Plus" הציעה מענק ממשלתי של 5,000 יורו ברכישה של רכב חשמלי חדש. בשנת 2017, תוכנית המענקים "Rabla Plus" העלתה את הסכום ל-10,000 יורו לכל רכישה של רכב חשמלי טהור. יתרה מזאת, בעלי הרכב יקבלו 1,400 יורו נוספים אם יבטלו רישום של רכב בן שמונה שנים ומעלה. על מנת לחזק את המוכנות למיתון הפליטות והגברת מכירות כלי הרכב החשמליים, הממשלה עובדת כיום על אסטרטגיית מימון שתתמוך בחברות המשקיעות בתשתיות הטענה.

תשתית: הרגולציה והתקציב של מגזר התשתיות מכוסה על ידי משרד התחבורה תחת תוכנית אב כללית לתחבורה. מדובר במסמך אסטרטגי המגדיר את כיווני הפיתוח העיקריים של תשתית התחבורה של רומניה ל-15 השנים הקרובות. מסמך זה בוחן את פיתוח הכבישים, הרכבות, התחבורה הימית, התחבורה האווירית והתחבורה הרב-מודלית.

ערים חכמות: הממשל הרומני מאפשר גישה למדריך לערים חכמות, מצבור של שיטות עבודה מומלצות ופתרונות בינלאומיים. המדריך שואף לסייע למנהלים ציבוריים להקים ערים חכמות, לתרום לפתיחות, מנהל ציבורי מודרני ושירותי ממשל אלקטרוני במערכות הבריאות והחינוך.

 

> למידע נוסף על שירותי המינהל וליצירת קשר:

הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה ברומניה - bucharest@israeltrade.gov.il

סימנייה