קניין רוחני בסין

סודות מסחריים

סודות מסחריים הם מנכסי הקניין הרוחני החשובים ביותר. סוד מסחרי יכול להיות טכנולוגי או עסקי באופיו.

סוד מסחרי בעל אופי טכנולוגי הינו אמצעי חשוב בשמירה על זכויות בטכנולוגיה או באלמנטים ממנה. אלמנטים שעדיין לא נרשם עליהם פטנט, שאין אפשרות להגן עליהם בפטנט או שנעשתה בחירה אסטרטגית שלא להגן עליהם בפטנט (למשל, כדי להימנע מחשיפת חלקים מהאמצאה לציבור ולתת אפשרות להגנה ארוכה יותר, או כביטוח במקרה שפטנט מבוטל או מופר), יכולים לחסות תחת סוד מסחרי. 

הסוד המסחרי הינו נכס קניין רוחני מוגן בסין, וישנן הוראות חוק ספציפיות המגינות על בעלי סודות מסחריים. עם זאת, לרוב לא די בהוראות החוק, ויש להגן על סודות מסחריים באמצעות מערכות הסכמיות ואמצעים לשמירה על סודיות.

הגנה על סודות מסחריים בסין

ההגנה על סודות מסחריים צריכה להוות נדבך קריטי במערך הקניין הרוחני של כל ארגון הפועל בסין ובעיקר של חברות העוסקות בתחומים טכנולוגיים או חברות המנהלות שיתופי פעולה אסטרטגיים בסין. לצורך זה חשוב לזהות מהם הסודות המסחריים המרכזיים של הארגון ולנקוט צעדים להגנה עליהם בפעילות בסין.

הסכנה העיקרית לסודות המסחריים של חברה הפועלת בסין נשקפת בעיקר מצד מי שיש להם גישה למידע הפנימי של החברה – עובדי החברה בסין ושותפיה העסקיים. בסין לא נדירה התופעה (גם לא בחברות סיניות) של עובדים לשעבר ש"חוצים את הכביש" למתחרים ולוקחים עימם סודות מסחריים כנדוניה או מקימים חברה משלהם ועושים שימוש בסודות של מעסיקם לשעבר.

למערך הגנה על סודות מסחריים יש כמה נדבכים. ראשית, יש לזהות את הסודות המסחריים של הארגון שחיוניים לפעילות בסין ולוודא שרק הם "מגיעים" לסין. שנית, יש לנקוט צעדים למניעת הפצתם של הסודות המסחריים ולהגביל את הגישה אליהם רק למי שנדרשים לכך לצורך עבודתם (מידור). שלישית, יש להגן על הסודות המסחריים באמצעות מערכת הסכמית, שמטרתה ליצור התחייבויות לשמירה על סודות מסחריים ולקבוע סנקציות על הפרתן. האמצעי השכיח ביותר, הסכמי סודיות (non-disclosure agreements), מקובלים גם בסין, אך לרוב לא די בהם. מומלץ לכלול גם התחייבויות נגד שימוש אסור במידע ולקבוע סנקציות ברורות ומשמעותיות על הפרה.

סודות מסחריים מוגנים בסין מכוח החוק לאיסור תחרות בלתי-הוגנת (Anti-Unfair Competition Law). סוד מסחרי מוגדר בחוק לאיסור תחרות בלתי-הוגנת הסיני כמידע טכני או עסקי שאינו ידוע לציבור, שיש לו ערך מסחרי ושלגביו בעל המידע נקט צעדים להבטחת סודיות.

המעשים האלה, בין היתר, ייחשבו כהפרה של סוד מסחרי:

• גניבה, פיתוי, כפייה או שימוש בכל אמצעי בלתי-חוקי או בלתי-הוגן אחר על מנת להשיג סוד מסחרי של אחר;
• גילוי, שימוש או התרה לאחרים לעשות שימוש בסוד מסחרי אשר הושג באמצעי בלתי-חוקי או בלתי-הוגן, כאמור;
• הפרה של הוראות הסכם או דרישה לשמירה על סוד מסחרי באמצעות פרסום, שימוש או התרה לאחרים לעשות שימוש בסוד מסחרי.

צד שלישי ייחשב כמי שמעורב בהפרת סודות מסחריים, אם ידע שהמידע הושג באמצעים שאינם כשרים באמצעות עובד או עובד לשעבר של בעל הסוד המסחרי או ארגון או אדם אחר.

החוק החדש לאיסור תחרות בלתי-הוגנת של סין

החוק לאיסור תחרות בלתי-הוגנת של סין נחקק בשנת 1993. בתחילת המילניום החדש הוכר הצורך בעדכון של החוק הקיים כחלק מהמאמץ המתמשך לחיזוק ההגנה על התחרות והקניין הרוחני בסין וכדי לשלב הלכות מסוימות שנקבעו בפסיקה של בתי המשפט. הנוסח המעודכן של החוק לאיסור תחרות בלתי-הוגנת היה נתון בתהליכי הכנה במשך שנים רבות. הטיוטה הראשונה שוחררה להערות ב-2004. מאז חלפו 13 שנים ונוסחו עוד שלוש טיוטות, אך בסופו של דבר נחקק החוק החדש בנובמבר 2017 ונכנס לתוקף בינואר 2018. להלן פירוט של החידושים המרכזיים בחוק החדש בהשוואה לנוסח הקודם.

• סעיף 6 לאיסור תחרות בלתי-הוגנת מגדיר ואוסר על רשימה של מעשים שנחשבים כמיועדים ליצור בלבול והטעיה בשוק ולגרום לצרכנים לחשוב שהמוצרים או השירותים המוצעים הם של אחר, ובכלל זה: שימוש ללא רשות בסימן שהינו זהה או דומה לשמות של מוצרים, אריזות או מראה חיצוני של מוצרים של אחרים שיש להם השפעה בשוק (מוניטין); שימוש ללא רשות בשם של חברה, ארגון או אדם שיש להם השפעה בשוק; שימוש ללא רשות באלמנט המרכזי של דומיין אינטרנט, בשם של אתר אינטרנט או בדף אינטרנט שיש להם השפעה בשוק; מעשים הגורמים לבלבול במטרה להטעות צרכנים לחשוב שמוצרים מקורם בחברה אחרת או שיש להם קשר עם חברה אחרת. בעוד שבנוסח הקודם של החוק הושם דגש על חוסר הגינות ובנזק שנגרם למתחרים כתוצאה של המעשים, בנוסח החדש של החוק מודגש אלמנט ההטעיה. עוד שינוי משמעותי בחוק החדש הוא החלפת הדרישה שהאלמנט המועתק יהיה "מפורסם" בדרישה, לכאורה קלה יותר, שלאלמנט המועתק יש "השפעה כלשהי בשוק" (הכוונה למוניטין מסוים שלא בהכרח מגיע לרף הגבוה של מוצר "מפורסם"). עם זאת, לא ברור עדיין איזה תוכן ייתנו בתי המשפט למונח זה. החוק החדש משלים ומרחיב את ההגנות בחוק סימני המסחר הסיני על ידי הגנה לא רק על סימני מסחר, אלא גם על סוגים נוספים של אלמנטים מזהים, והוא אינו מוגבל בהכרח לסחורות ושירותים מאותו הגדר, ובלבד שהפעולות המדוברות עשויות להיחשב כ"מטעות".
• סמכויות האכיפה של רשויות התעשייה והמסחר  (AIC) הורחבו. החוק החדש מאפשר להן לחקור ולעצור פעילות מפרה, להחרים מוצרים וגם לחקור את חשבונות הבנק של המפרים. סכומי הקנסות שהרשויות מוסמכות להטיל על מפרים הוגדלו גם כן.
• ההגדרה של "סוד מסחרי" עודכנה והורחבה בחוק החדש לאיסור תחרות בלתי-הוגנת  באמצעות ביטול הדרישה שיהיה למידע "ערך שימושי". ההגדרה של סוד מסחרי בנוסח החדש היא "מידע טכני או עסקי שאינו ידוע לציבור, שיש לו ערך מסחרי ושלגביו בעל המידע נקט צעדים להבטחת סודיות".
• החוק החדש לאיסור תחרות בלתי-הוגנת מגדיר בצורה ברורה יותר את האחריות של צדדים שלישיים וקובע שצד שלישי ייחשב כמי שמעורב בהפרת סודות מסחריים, אם ידע שהמידע הושג באמצעים שאינם כשרים באמצעות עובד או עובד לשעבר של בעל הסוד המסחרי או ארגון או אדם אחר. 
• נקבעו קנסות בסכומים קבועים על הפרות של סודות מסחריים (בין 100 אלף ל-3 מיליון יואן על פי חומרת המקרה).
• הוראות חדשות נוספות בחוק החדש לאיסור תחרות בלתי-הוגנת (המכוונות בעיקר לתחום המסחר המקוון) אוסרות על פרקטיקות פרסום מטעות, ובכלל זה פרסום של נתוני מכירות ופופולריות כוזבים, "חוות דעת" מזויפות של משתמשים (באתרי מכירה אונליין) ועוד. כן הורחב האיסור על פרסום מידע מטעה או כוזב לגבי מוצרים מתחרים ומבצעי מתנה עמומים.