דילוג לתוכן

קמעונאות (ריטייל) | מינהל סחר חוץ

חזרה

הודו: נסיקה בעידוד הממשלה

המסחר המקוון בהודו מציג את קצב הצמיחה השנתי הגבוה ביותר בעולם. חברות הקמעונאות הענקיות והתאגידים ההודים העצומים פועלים כל העת כדי לקדם חדשנות וזקוקים לפתרונות טכנולוגיים שמציעות חברות הריטייל-טק הישראליות 

 

דנה נהרי ושגיא איצ'ר, הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה במומבאי, הודו

הודו היא הכלכלה השישית בגודלה בעולם, והצומחת ביותר בעולם. המגמה הבולטת ביותר בשוק ההודי היום היא צמיחתו של המסחר המקוון. המסחר המקוון משפיע דרמטית על אופן ההתנהלות העסקית בהודו, והצפי הוא שתחום זה ימשיך לצמוח עד שנת 2026 ויעמוד על 200 מיליארד דולר (ב-2017 הוא עמד על 38.5 מיליארד דולר). צמיחה זו מתאפשרת בעיקר הודות לשימוש ההולך וגדל באינטרנט ובטלפונים החכמים. למעשה, ההכנסות מהמסחר המקוון צמחו ב-51% - קצב הצמיחה השנתי הגבוה ביותר בעולם.

 

המטרה: להפוך את הודו לדיגיטלית וחדשנית יותר

ב-2014 הודיעה ממשלת הודו על יוזמות שונות ובהן יוזמות הזנק, שנועדו להפוך את הודו לדיגיטלית ולחדשנית יותר, ובתוך כך לתמוך באופן משמעותי בצמיחת המסחר המקוון במגזר הקמעונאי. כדי להגביר את המעורבות ואת ההשתתפות של חברות זרות בתחום, ביטלה ממשלת הודו את מגבלות ההשקעות הזרות הישירות במודלים של B2B בשוק המסחר המקוון. כמו כן, הממשלה השקיעה באופן מאסיבי ברשת סיבים אופטיים המשפרת את התקשורת והקצתה מיליארדי דולרים לאספקת שירותי פס רחב.

אחד ההישגים של ממשלת הודו בעקבות יוזמות אלה הוא הקמת Udaah - פלטפורמת מסחר B2B, המחברת יצרנים קטנים ובינוניים וסיטונאים עם קמעונאים מקוונים ומספקת להם לוגיסטיקה, פלטפורמת תשלומים דיגיטלית ותמיכה טכנולוגית. Udaah מקשרת מוכרים ביותר מ-80 ערים בהודו ומאפשרת משלוחים ל-500 ערים. 

הישג ממשלתי נוסף הוא הצגת פלטפורמת BHIM - פלטפורמה פשוטה מבוססת מובייל לתשלומים דיגיטליים. אמנם השימוש בכרטיסי אשראי בהודו אינו נפוץ, אך ההתפתחויות בעולם הפינטק, המאפשרות תשלומים דיגיטליים בפלטפורמות המסחר המקוון השונות והעברת כספים בתשלום מיידי באמצעות אפליקציות שונות בטלפון הנייד או מארנק דיגיטלי - מקדימות משמעותית את עולם הקמעונאות בהודו בכלל, ואת המסחר המקוון בפרט.

 

ההשפעות על המסחר המקוון בהודו 

ענף המסחר המקוון בהודו נמצא בנסיקה, ובעשורים הבאים הודו צפויה להיות השנייה בעולם בתחום, אחרי סין. הפיתוחים הטכנולוגיים - המאפשרים תשלומים דיגיטליים, Hyper-Local Logistics, פרסום דיגיטלי ואנליטיקות המכוונות למעורבות רבה יותר של הלקוחות - תומכים בצמיחה של סקטור המסחר המקוון. לצמיחה זו השלכות חשובות. היא גורמת לגידול בתעסוקה, מגדילה את הרווחים מייצוא ונועדה לספק מוצרים ושירותים טובים יותר ללקוחות בטווח הארוך. 

לעליית המסחר המקוון בהודו תרמו רכישות והתפתחויות טכנולוגיות שונות, ביניהן: Upstream commerce, סטארט-אפ ישראלי מבוסס אנליטיקות, שנרכש ב-2018 על ידי חברת פליפקרט ההודית, בסיוע הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה בבנגלור שבדרום הודו. טכנולוגיה זו אפשרה לחברה לתמחר ולמצב ביעילות את מוצריה. השקת בנק PayTM - הבנק הראשון בהודו ללא חיובים על עסקאות מקוונות, ללא דרישת יתרה מינימלית ועם כרטיס חיוב וירטואלי חינם. שיתוף פעולה בין Tata Trusts וגוגל בפרויקט שנקרא Internet SAT, המעודד נשים כפריות הודיות להשתמש באינטרנט. יוזמה זו, שיצאה לדרך בתמיכת הממשלה, השפיעה על מיליוני נשים בהודו ופועלת ביותר מ-160 אלף כפרים. תרמה לכך גם כניסתה של גוגל למרחב המסחר האלקטרוני של הודו.

בעקבות שינויים ופיתוחים אלה, אפשר לשלם בהודו על כל דבר – כולל קניות בסופר או תיקון רכב במוסך - דרך אפליקציה מחשבון הבנק האישי. האפליקציה גם מאפשרת לכל אחד לקבל תשלומים או החזרים מאנשים אחרים. בתחום הקמעונאות שיטת תשלום זאת מקלה על ביצוע העסקאות. המשמעות היא שהודו הופכת להיות Cashless Economy – כלכלה העושה פחות שימוש במזומן ומתבססת יותר ויותר על תשלומים דיגיטליים. המדינה מעודדת כלכלה ללא מזומן מסיבות שונות, בהן הרצון לאמוד את ההכנסות ואת היקף המסחר ולמנוע השתמטות ממס. החקיקה בתחום זה נולדה על רקע כלכלה שחורה שהתנהלה בהודו במקביל לכלכלה הרשמית ופגעה בצמיחה. שיטת הקנייה הדיגיטלית נוחה לשימוש ומעודדת קניית מוצרים ושירותים. 

 

שוק המסחר המקוון ההודי צפוי לעמוד עד שנת 2026 על 200 מיליארד דולר. תחום האלקטרוניקה מוביל את טבלת המכירות הקמעונאיות המקוונות בהודו ועומד על 48%

 

מזמינים אונליין בגדים, רהיטים ותרופות

שוק המסחר המקוון ההודי משגשג גם בערים הגדולות, הפקוקות והעמוסות, שבהן נפגעת נגישותם של הצרכנים למרכזי הקניות, וגם בערים הקטנות ובאזורים הפחות מפותחים, שבהן אין מגוון רחב של מוצרים. "מרחבי הקניות" במסחר המקוון מאפשרים לאוכלוסייה בערים אלה לצרוך מגוון עצום של מוצרים שיתקבלו ישירות הביתה עם שליח. נכון להיום, בהודו אפשר להזמין כמעט הכל - מתרופה הומיאופתית המיוצרת בבית מרקחת קטן (שלא יפתח חנות באמזון), דרך רהיטים ובגדים (שאפשר לבקש גם להצר, לקצר ולתקן) ועד ארוחה (שמגיעה סגורה וחתומה, כך שאפשר לדעת שאף אחד לא נגע באוכל). במילים אחרות, אפשרויות התשלום הדיגיטליות וחברות השליחויות היעילות פותחות הזדמנויות צרכניות לכולם – לקוחות ומשווקים כאחד. המשמעות היא יותר חנויות, יותר מוצרים ויותר התנסויות חדשות. 

תחום האלקטרוניקה מוביל את טבלת המכירות הקמעונאיות המקוונות בהודו ועומד על 48%. אחריו נמצא תחום ההלבשה - עם 29% מהשוק. בנוסף לאמזון ולפלטפורמות מסחר מובילות כדוגמת פליפקארט (Flipkart), ביאטרה וסנפ דיל (Snapdeal‏), שבהן אפשר לקנות הכל - מחלב דרך תכשיטים וטלפונים סלולריים - יש גם פלטפורמות פופולריות סקטוריאליות יותר כמו נייקה (Nykaa) ופרפל (Purple). שתי האחרונות הן פלטפורמות בתחום הקוסמטיקה, שבעקבות ההצלחה במכירות המקוונות פתחו גם חנויות פיזיות. 

אתרי המסחר המקוון המפולחים מאפשרים קנייה נוחה ומגוונת, דירוגי גולשים והשוואות מחירים. עם האתרים הבולטים בהודו נמנים אלה המתמחים במוצרי צריכה אלקטרוניים, באופנה ובאביזרים הפופולריים מאוד בקרב בני הנוער, אתרים המתמחים בנסיעות, בהלבשה תחתונה, במוצרי תינוקות, בריאות וכושר, הזמנות לאירועים, ציוד משרדי, ספורט ועוד. 

 

הזדמנויות ריטייל-טק עבור החברות הישראליות

התחרות בין הפלטפורמות השונות בשוק הקמעונאות ההודי, המנסות למשוך לקוחות רבים יותר, פותחת הזדמנויות לחברות ישראליות המציעות טכנולוגיות יעילות לשיפור פלטפורמות אלו – עם שירות טוב יותר או באמצעות שיפור הפרסום, הקידום וניהול הנתונים. 

הזדמנויות נוספות נמצאות גם בתחום הריטייל-טק, אולי אף יותר משוק מוצרי הצריכה. חברות הענק שעוסקות בתחומי האנרגיה, התקשורת והמזון והתאגידים העצומים בהודו זקוקים לפתרונות טכנולוגיים מבוססי למידת מכונה (Machine Learning) וניהול מלאי בחנויות. בנוסף, יש להודים צורך במערכות המשפרות את תהליכי השיווק והניהול, במערכות מעולם הפינטק המציעות פתרונות לתשלומים דיגיטליים ובפתרונות אבטחה. רוב ההודים בעולם העסקי, ובעיקר בתחום הפיננסי, רואים בישראלים שם נרדף לחדשנות ויודעים שהחברות הישראליות יכולות לספק את הטכנולוגיות המבוקשות. 

נוסף לכך, הודו עוברת בשנים האחרונות רפורמת מיסוי משמעותית שיש לה השפעה עבור עסקים ישראלים הרוצים להתפתח במדינה. ה-Goods and Services Taxes) GST) היא שיטת מיסוי אחידה, ברורה וקלה ליישום, שמטרתה להקל על משקיעים ועל חברות שרוצות לעשות עסקים עם השוק ההודי.

 

התאמה לשוק ההודי וביסוס יחסי אמון 

בתחום הקמעונאות הקלאסית חברות ישראליות שרוצות להכניס מוצרים לשוק ההודי צריכות להביא בחשבון שבמרבית המקרים הן יתבקשו להתאים את המוצרים לשוק ולטעמים המקומיים. פיצה האט, לדוגמה, ניסתה לחדור לשוק ההודי, נתקלה בקשיים ושגשגה רק אחרי שהחלה לעשות שימוש בגבינה המקומית (פאניר) במקום בגבינה המשמשת אותה במקומות אחרים בעולם. גם כניסת נטפליקס לשוק ההודי הייתה כרוכה בהכנסת תכנים בוליוודיים המותאמים לטעם המקומי. לעתים די בהתאמות מינוריות, אך במקרים מסוימים נדרשת התאמה מעמיקה ומורכבת. בנוסף, השפה, האוכל, הטעמים והמנהגים שונים בכל אזור בהודו - ומה שיימכר טוב באזור אחד עלול להתקבל פחות טוב במקום אחר.

החיבה שבין מנהיגי ישראל והודו והמכנה המשותף ההיסטורי בין שתי המדינות (שתיהן הכריזו על עצמאותן ב-1948) לא בהכרח יזרזו את תהליך עשיית העסקים של חברות ישראליות בשוק ההודי. בהודו לוקח הרבה מאוד זמן לבסס יחסים עסקיים, מכיוון שההודים לא עושים עסקים ללא אמון בין-אישי עם הצד השני.

ניסיון בייצוא למדינה מתפתחת אחרת בעולם עשוי להוות יתרון לחברה ישראלית שרוצה להיכנס לעסקי הקמעונאות בהודו. באופן כללי עדיף שהודו לא תהיה היעד הראשון לייצוא, אלא אם החברה ביצעה מחקר שוק בסיסי ומאפיינת את הודו כשוק היעד שלה באופן מובהק. 

 

למידע נוסף וליצירת קשר:

הנספחויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה בהודו:

במומבאי - mumbai@israeltrade.gov.il
בניו דלהי - delhi@israeltrade.gov.il
בבנגלור - Bangalore@israeltrade.gov.il

סימנייה