דילוג לתוכן

קמעונאות (ריטייל) | מינהל סחר חוץ

חזרה

בריטניה: שותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל

הריטייל בבריטניה הוא אחד מתחומי הכלכלה הגדולים והחזקים ביותר במדינה, ותמיד רצויים בו פתרונות ייעול חכמים לחנויות. הפתיחות שמגלה בריטניה בעבודה עם חברות זרות והרצון לאמץ חדשנות בתחום המסחר המקוון מהווים הזדמנות מצוינת להיכנס לשוק הקמעונאות הדיגיטלי בבריטניה

 

יריב בכר, הנספח הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בלונדון, בריטניה

בריטניה היא הכלכלה השביעית בגודלה בעולם והשלישית באירופה. התמ"ג שלה ב-2018 עמד על 2.11 טריליון ליש"ט (2.8 טריליון דולר אמריקאי). קצב הצמיחה שלה עמד בשנה הקודמת על 1.4% ואחוז האבטלה עמד על 4%. בריטניה מדורגת במקום התשיעי בעולם בקלות עשיית העסקים – וזאת על אף ולמרות תהליך הברקזיט, המלווה אותה כבר שלוש שנים. יש בה פתיחות ונכונות לאמץ חדשנות והיא מציעה הון להשקעה.

תחום הריטייל הוא הגדול ביותר בבריטניה, ונחשב לאחד החזקים בשוק הבריטי. המותגים הבריטים ידועים בכל העולם, בהם מרקס אנד ספנסר, טסקו וג'ון לואיס – חברות גדולות ומובילות ומהמעסיקים הגדולים בעולם. בתחום הריטייל עוסקים כיום כ-2.9 מיליון עובדים. סך כל המכירות הקמעונאיות עמד בשנת 2018 על 381 מיליארד פאונד וסך הגידול במכירות ב-2018 היה 4% שהם 5% מתוך התל"ג הבריטי. 

לצד הנתונים הללו, אפשר להבחין היום בבריטניה, כמו ברוב המקומות האחרים העולם, בירידה ניכרת במכירות בחנויות. המגזר הקמעונאי עובר תהפוכות בשל שינויים בהתנהגות הצרכנים, קנייה מוגברת באינטרנט ותנאים כלכליים מאתגרים המשנים את האופן שבו פועלים ברשתות הקמעונאות. באפריל 2011 הודיעה Debenhams, אחת הרשתות הגדולות בבריטניה, על פשיטות רגל. רשתות נוספות מדווחות על קשיים, עומדות לפני פשיטת רגל או מבצעות מיזוגים – כדי להתמודד עם האיום על הענף, הנובע בעיקר בשל העלייה בפעילות המקוונת. בתחום המסחר המקוון, בריטניה נמצאת במקום השלישי בעולם באחוזי המכירות אחרי ארצות הברית וסין, והתחזיות הכלכליות מנבאות כי בתוך עשר שנים 50% מהקניות הקמעונאיות יתבצעו אונליין. ב-2018 עמדו המכירות המקוונות בתחום הקמעונאות על 18% - מקום שלישי בעולם. 

 

דרושים פתרונות חדשניים לחנויות ולמסחר מקוון

תמונת המצב בשטח מעידה על כך ששוק הקמעונאות בבריטניה גדול והוא טומן בחובו פוטנציאל רב בשני מישורים. גם בחנויות עצמן, שמחפשות להיות יעילות יותר ולמצוא פתרונות טכנולוגיים כדי להתמודד עם האתגר שמציב תחום המסחר המקוון, וגם בתחום החברות הקמעונאיות המקוונות שנמצאות בפריחה ומגלות עניין רב בחדשנות בטכנולוגיה הדיגיטלית. 

אוקאדו (Ocado), חברה בריטית בשווי של מיליארד דולר, היא דוגמה טובה לכך ששוק הקמעונאות הבריטי מתקדם מאוד - גם בפתרונות טכנולוגיים. אוקאדו נחשבת לאמזון של הסופרמרקטים. אוקאדו פועלת רק אונליין דרך מכירות מקוונות של מוצרי סופר ומפעילה לשם כך מערך מחסנים אוטומטי המבוסס על אלגוריתמים מתוחכמים, המאפשרים לה לשלוח לביתו של הצרכן תוצרת טרייה ומוצרים בקירור בכל עת.

ה-GDPR, רגולציית תקנות הגנת הפרטיות האירופית הרלוונטית בבריטניה, דומה לזו שבאיחוד האירופי. גם כאן היא מהווה עניין מרכזי וישנה חשיבות רבה לשמירה על פרטיות המשתמשים והצרכנים. אלא שבעוד שמדינות אירופאיות אחרות נרתעות מחדשנות בשל הרגולציה, בבריטניה מוכנים להתנסות בטכנולוגיות חדשות והגישה פחות מחמירה, אם כי מקפידים כמובן שלא יהיו עבירות על תקנות ה-GDPR. 

 

על שמרנות, פתיחות והברקזיט הבריטי

אין מקריות בכך שבריטניה הפכה לשותפת הסחר השלישית בגודלה של ישראל, אחרי ארצות הברית וסין. היא נמצאת בחצי הדרך בין ישראל וארצות הברית והשפה המדוברת בה היא אנגלית. כיום, הטיסות בקו תל אביב-לונדון עמוסות לשני הכיוונים, ולאחרונה אף השיקה חברת התעופה וירג'ין אטלנטיק טיסה ישירה מלונדון לתל אביב. 

על אף הדימוי הקר, השמרן והרגוע של הבריטים, יש בבריטניה, בעיקר באזור לונדון, פתיחות גדולה לעבודה עם חברות בינלאומיות. לא בכדי לונדון היא אחד ממרכזי המסחר הבינלאומיים הוותיקים ביותר בעולם. יש לה גם גישה לטכנולוגיות ישראליות והיכרות עם השוק הישראלי והחברות הפועלות בו. רשתות קמעונאיות, חברות רכב ובנקים מגיעים לישראל בחיפושם אחר פיתוחים חדשניים. לחלקם יש נציגים המחפשים עבורם את הדבר הבא, לחלקם אקסלרטורים ולאחרים מרכזי פיתוח. 

דוגמה אחת היא חברת טסקו (Tesco) הבריטית, שכבר שיתפה פעולה עם קרן JVP הירושלמית שהקים אראל מרגלית, וכעת מתחילה שיתוף פעולה עם טריגו ויז'ן, חברה ישראלית שפיתחה מערכת לעיבוד תמונה המזהה ועוקבת בזמן אמת באמצעות מצלמות אחר המוצרים שנבחרו על ידי הלקוחות במהלך הקניות בחנות.

למרות הברקזיט המתוכנן, חברות ישראליות יכולות להמשיך ליצור שיתופי פעולה עם קמעונאים בריטיים. נכון לעכשיו, טרם אושר ההסכם בין בריטניה לבין האיחוד האירופי שאמור להסדיר את יחסי המסחר ביניהן ביום שאחרי הברקזיט, כך שאין לדעת מה יהיו ההשלכות של התנהלות זו בנוגע למעבר כספים וסחורות. בכל מקרה, ישראל ערוכה לכל תרחיש. ממשלות ישראל ובריטניה חתמו על הסכם המבטיח המשכיות בתנאי המסחר כפי שהם היום, כאשר בריטניה היא חלק מהאיחוד האירופאי. 

 

381 מיליארד פאונד – סך המכירות הקמעונאיות בבריטניה ב-2018.  הצפי: תוך 10 שנים 50% ממכירות הריטייל בבריטניה יהיו אונליין 

 

נציגים מקומיים ומוצרים ראשוניים

בדומה לעבודה בשווקים בינלאומיים אחרים, קיימים פערים בתרבות עשיית העסקים ובאופני הצריכה בין ישראל ובריטניה. מומלץ לחברות ישראליות, הרוצות לעבוד בשוק הבריטי, לבקר בבריטניה באופן תדיר ואף להעסיק נציגים מקומיים אשר יכולים לגשר על פערים אלה. אחד הערכים החשובים בהתנהלות מול חברות בריטיות הוא סבלנות. על אף שהם מדברים אנגלית, כדאי לדעת שהתרבות בבריטניה שונה מזו שבארצות הברית. מצד אחד, הבריטים יותר ישירים מהאמריקאים, ומצד שני צריך ללמוד לקרוא בין השורות, ולכן ההתנהלות העסקית צריכה להיות מעודנת ופחות אגרסיבית. 

ההערכה בתחום הריטייל-טק היא כי לבריטניה אפשר להגיע עם מוצרים בשלבים קצת יותר ראשוניים מאשר במדינות אחרות באירופה. הבריטים פתוחים לחדשנות אבל רוצים לראות הוכחות (Track Record). ברוב המקרים, החברות הישראליות יזדקקו למשאבים רבים וליכולת לעמוד בתהליכי מכירה ארוכים ולעתים קשים. 

כדאי לקחת בחשבון שלחברות קמעונאיות רבות יש מעבדות פעילות. חברה ישראלית הנמצאת בשלבי הפיילוט הראשוני יכולה לעבוד מול גופי החדשנות בבריטניה, ואילו חברות "בשלות" יותר יכולות לעבוד ישירות מול החברות הקמעונאיות. 

לחברות ישראליות שרוצות להשתלב בשוק הקמעונאות הכללית בבריטניה מומלץ להגיע, להיכנס לסופרמרקטים, להבין איך המוצרים נראים על המדף ולבחון את המחירים. שלב מומלץ נוסף הוא בחירת נציג בריטי מקומי. בתחום מוצרי המזון לדוגמה, בייחוד בלונדון, יש פתיחות לדברים חדשניים ואקזוטיים. יש מודעות גדלה לבריאות ולאוכל טוב, אפשר למצוא בלונדון הרבה מסעדות ישראליות ויש מקום נרחב לפעילות גם לחברות מזון וגם לחברות היי-טק בתחום. 

 

יותר מ-170 פניות של חברות בשנה 

הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בלונדון פועלת כדי לסייע לחברות ישראליות במאמצי החדירה לשוק הקמעונאות הבריטי, ובין היתר מקיימת מספר רב של פעילויות שבהן נפגשות חברות ישראליות עם שותפים פוטנציאלים בריטיים, ומטפלת ביותר מ-170 פניות של חברות יצואניות בשנה.

מדי שנה מגיעה לישראל משלחת של WPP, אחת מסוכנויות הפרסום הגדולות בעולם, עם צוות ולקוחות שחלקם קמעונאים. בנוסף, ברבעון האחרון של 2020 מתוכננת פעילות בתחום הקמעונאות בלונדון, שבמסגרתה יפגשו חברות ישראליות עם הרשתות הבריטיות המובילות. שתי הפעילויות האלה נעשות במסגרת שיתוף פעולה של הנספחות הכלכלית בלונדון עם מכון הייצוא. לנספחות יש קשרים עם חלק גדול מהחברות הקמעונאיות בבריטניה, והיא מעמידה את הכלים והאמצעים שברשותה לטובת חברות קמעונאיות ישראליות כדי לסייע להם בפתיחת דלתות לשוק הקמעונאי בבריטניה.

 

למידע נוסף וליצירת קשר:

הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בבריטניה - london@israeltrade.gov.il 

סימנייה