דילוג לתוכן

רפואה דיגיטלית 2019

חזרה

סין: מוקד משיכה לענקיות הטכנולוגיה

סין, בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם, נאבקת עדיין באתגרים רבים ומנסה להדביק את הפער מהמערב בתחום הבריאות. הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בבייגי'נג, חיים מרטין, מספר על תהליך השינוי שעוברת הרפואה הקהילתית בסין, מציג את השחקנים המרכזיים בשוק ומדגיש שחברות ישראליות ימצאו פוטנציאל רב בתחום

 מספר התושבים הגדול בסין (מעל ל-1.4 מיליארד איש) מציב אתגר אדיר למערכת הבריאות הנדרשת להתמודד עם סדר הגודל העצום. ההוצאה על בריאות בסין נאמדת כיום ב-685 מיליארד דולר, כ-5.7% מהתמ"ג, ונמצאת במגמת עלייה. 

"אנו עדים לשיפור ניכר במערכת הבריאות הסינית", אומר הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בבייגי'נג, חיים מרטין, "אך עדיין קיים פער משמעותי בהשוואה למדינות מפותחות". אחוז תמותת התינוקות בלידה, לדוגמא, ירד משמעותית ב-12 השנים האחרונות - מרמות תמותה של 18 מכל 1,000 לידות בשנת 2006 ועד ל-6.8 מכל 1,000 לידות ב-2017. 

הבדל מהותי נוסף בין סין למדינות מפותחות נעוץ במערכת הביטוח הרפואי, השונה משמעותית בסין מתוכניות הביטוח הרפואי שאנו מכירים בישראל, למשל. בשנים האחרונות הרוב המוחלט של האוכלוסייה בסין מכוסה אומנם בביטוח רפואי, אך רוב הזמן הביטוח מכסה רק כ-30% מעלויות הטיפול בבית החולים, כאשר ביטוחים מהעבודה או ביטוחים פרטיים מכסים כ-28% נוספים וכ-30% ממונים על ידי המטופלים ישירות. עובדה זו מסבירה, בין השאר, את מצבה של רפואת הקהילה בסין, ואת הצורך האדיר בשינוי, שהתעורר עקב כך.

 

הפניית משאבים וטכנולוגיות לרפואת הקהילה

בסין פועלים מעל ל-25 אלף בתי חולים, מחציתם פרטיים ומחציתם ציבוריים, אך רק כ-10% מהתושבים משתמשים בשירותי הרפואה הפרטית. כל היתר מטופלים ברפואה הציבורית. ולכן, מציין מרטין, אמצעי הבריאות הדיגיטלית החדשניים ייכנסו בהכרח למערכת הבריאות הציבורית, ולא לפרטית.
"כל בית חולים בסין מדורג בין 1 ל-3, כאשר החלוקה הבסיסית היא על סמך גודל בית החולים. בית חולים שבו 500 מיטות ומעלה מקבל דירוג 3. בית חולים בדירוג כזה יכול לקבל דירוג נוסף של 3AAA המצביע על בית החולים ברמה הגבוהה ביותר.  
"בתי חולים ברמה 2 (100-500 מיטות) ורמה 1 (עד 100 מיטות) אמורים באופן עקרוני לספק שירותי רפואת קהילה בסין. עם זאת, משום שבתי חולים אלו אינם מתוקצבים כיאות, הכשרתם של הרופאים היא בהתאם (בעלי תואר ראשון בלבד, למשל, ולא דוקטורט). זה מביא בסופו של דבר לעומס גדול על בתי החולים ברמה 3, בהם התפוסה מלאה כמעט תמיד. לעומתם, בתי החולים ברמה 1 נמצאים בתפוסה נמוכה במיוחד". 

 

הפניית משאבים וטכנולוגיות לרפואת הקהילה

"בעקבות הפער הגדול בתפקוד הרפואה הציבורית אל מול הרפואה הקהילתית, החליטה ממשלת סין לשדרג את רפואת הקהילה במטרה לייעל את מערכת הבריאות", מסביר מרטין. "מדובר בתהליך מורכב, שמצריך שדרוג מאסיבי של איכות הרפואה בקהילה וכולל הכשרת הרופאים להתמחות בתחום, התאמת השכר במטרה למשוך רופאים טובים, אספקת טכנולוגיות שיסייעו לספק שירות איכותי, אספקת טכנולוגיות שיאפשרו סיוע מרחוק לקהילות מרוחקות בבעיות מורכבות, מעקב אחר מטופלים, אנליזה של מידע רפואי של מטופלים, יצירת מאגר תיקים רפואיים דיגיטליים המסונכרן בין רפואת הקהילה לרפואה בבתי החולים, דיאגנוסטיקה למחלות שונות מהבית או מהקליניקה, מעקב אחר אנשים בסיכון ועוד. כל השינויים הללו, הכלולים בתוכנית החומש ה-13 של סין (כך נקראת התוכנית החדשה של סין לשיפור הבריאות באוכלוסייה), מצריכים בין השאר טכנולוגיות שונות של דיאגנוסטיקה, ניתוח, בינה מלאכותית (AI), רפואה מרחוק (Telemedicine) ועוד. 

בנושא זה יש לישראל הרבה מה לתרום. למשל, באמצעות הכשרת רופאים להתמחות ברפואת קהילה (כמו רופאי המשפחה בישראל), באמצעות שילוב טכנולוגיות שיחזקו גם את הקליניקות המרוחקות ושימוש באותן טכנולוגיות כדי לסייע לרופאים במעקב אחר מטופלים (ובכך למנוע הליכה לבית חולים למי שלא באמת צריך) וכמובן גם באמצעות שיפור וייעול תחום הדיאגנוסטיקה. כלומר, חברות ישראליות המתמחות בתחום הרלוונטי ימצאו כאן פוטנציאל רב לשיתופי פעולה.  

 

התמודדות עם מחלות כרוניות והזדקנות האוכלוסייה

"מעבר לאתגרים המערכתיים והתקציביים בסין, קיימים אתגרים בריאותיים רבים נוספים, בהם זיהום כבד באוויר ובמקורות המים, שניכר ברוב הערים הגדולות ובאזורי התעשייה וגורם למגוון מחלות כרוניות בקרב התושבים. בעיה ייחודית נוספת שדורשת התמודדות היא שתוכנית "הילד האחד" בסין הביאה למצב שבו בשנת 2030 בני 60 ומעלה יהוו רבע מהאוכלוסייה המקומית, ולפיכך יהיה צורך במערכת בריאות שיודעת לתחזק את בריאותה של אוכלוסייה מזדקנת. "יש לכך משמעות אדירה גם מבחינה כלכלית", אומר מרטין, "בייחוד כאשר מעל ל-100 מיליון איש מתגוררים באיזורים מרוחקים, שאין בהם גישה נוחה לרופאים, לבתי חולים או לאנשי מקצוע". 

 

פוטנציאל המובייל

יותר מ-800 מיליון סינים משתמשים היום באינטרנט, ו-85% מהם מחזיקים בטלפונים סלולאריים חכמים. זו אחת הסיבות לכך, שתוכנית החומש ה-13 של סין (שפורסמה בשנת 2015 אך נמצאת עדיין בעיצומה) שזורה עם הטמעת טכנולוגיות של בריאות דיגיטלית בקרב האוכלוסייה הכללית. "כיום אין עדיין תיקים רפואיים אלקטרוניים על בסיס לאומי", מציין מרטין, "אומנם יש מספר יוזמות איזוריות לקדם תיקים כאלה, אך השימוש בהם עדיין מצומצם למדי". 

שוק הבריאות הדיגיטלית בסין אדיר, ומספר חברות ישראליות כבר קיבלו בו דריסת רגל, בהם חברת Natali, שנרכשה ב-2014 על ידי החברה הסינית Sanpower ומספקת שירותי רפואה מרחוק (Telemedicine) לטיפול בקשישים ובחולים כרוניים בביתם; חברה שעוסקת בדיאגנוסטיקה ומעקב אחר חולי סכרת וחולי לב ועוד. בשנה החולפת ערכה הנציגות הכלכלית כנס בנושא מחלות כרוניות, ורבות מהחברות שהציגו בו עסקו בתחום הרפואה הדיגיטלית. 

"ככל שמערכת הבריאות הסינית תתפתח, כך ילך ויגדל גם תחום הבריאות הדיגיטלית, שכבר היום מגלגל עשרות ואף מאות מיליארדי דולרים. כיום יש מספר שחקנים גדולים בשוק, כמו ענקית המסחר המקוון Alibaba וענקית הטכנולוגיה Tencent, שמשקיעים הרבה כסף בתחום הבריאות וצפויים להוביל את התחום בסין. גוף נוסף, הנחשב חזק מאוד בתחום, הוא Neusoft, חברה שהחלה דרכה כספקית תוכנות מחשב לבתי חולים ולאט לאט זלגה לתחום הציוד הרפואי והדיגיטלי. יש כיום בשוק הסיני גם מספר אפליקציות מצליחות. ובכלל, בכל הקשור במובייל, יש לנו מה ללמוד מהסינים. היכולות שלהם מפותחות יותר מאשר במערב בכלל ובישראל בפרט".

לדברי מרטין, בנוסף לחברות הענק שנכנסו לתחום הבריאות הדיגיטלית, משרד הבריאות הסיני הלאומי הקים שלוש חברות ממשלתיות, שתפקיד האחת יהיה לפתח את התעשייה בתחום, תפקיד השנייה – להחדיר טכנולוגיות חדשות, ואילו החברה השלישית תסייע בגיוס משקיעים, שיעזרו בהיבט המימון.

 

הרגולציה עדיין הרחק מאחור

עם זאת, על אף הצמיחה הטכנולוגית המהירה, הרגולציה הסינית עדיין לא מצליחה להדביק את הקצב, ומשתרכת הרחק מאחור. טיפול רפואי מקוון אושר לראשונה רק ב-2016, וגם זאת תחת מגבלות שונות שהוטלו על הרופאים (כמו איסור לטפל מחוץ לקליניקה ללא אישור רפואי). 

לדברי מרטין, אחד הנושאים המרכזיים בתחום הבריאות הדיגיטלית נכון להיום הוא הבינה המלאכותית (AI), מבוססת האלגוריתמים. "רבות מהחברות מספקות מידע שלא היה קיים קודם, למעשה. פתאום צריך לדעת להתמודד עם מצב שאין נגיעה ישירה למטופל, והכל מתבצע רק על סמך ניתוח מידע, דבר שיכולות להיות לו השפעות מאוד נרחבות. במקרה, למשל, שבו מסתמכים על מידע שאינו נכון (בשל טעות מכונה) ועל פיו מקבלים החלטות ואף קובעים מדיניות. 

אתגר נוסף שהסינים מתמודדים עמו ברמת החקיקה הוא המעבר לתיקים רפואיים אלקטרוניים. "השאלה היא כיצד מגנים על המידע הזה ואם לממשל צריכה להיות גישה אליו. כרגע זה מתעכב, כי חוששים שאנשים ינצלו לרעה את הגישה הזו". 

השוני התרבותי הגדול בין ישראל לסין משפיע אף הוא על תרבות המידע. "בסין, למשל, נהוג שלא לחשוף בפני אדם שהתגלה אצלו סרטן. הוא יכול להיות חולה שנתיים, ועדיין – הרופא ובני המשפחה לא יספרו לו. זה דבר שלנו, בחברה המערבית, קשה לקבל". דוגמא נוספת להבדלי התרבות ניתן למצוא בבתי החולים עצמם. לדברי מרטין, בכל בית חולים גדול ישנה מחלקה שלמה שעוסקת ברפואה סינית, ממש כחלק אינטגרלי מבית החולים. "גם זה דבר שאנחנו צריכים לדעת להתאים את עצמנו אליו", הוא מדגיש.

 

כניסה לשוק הסיני

תחום הבריאות הדיגיטלית ללא ספק מאוד רלוונטי בסין, אך לדברי מרטין, על חברה ישראלית להשקיע משאבים רבים (זמן, עבודה וגם כסף) בכדי להבין את הצרכים הסיניים ולהתאים את הטכנולוגיות הישראליות לשוק הסיני. למשל, יש לדבריו לדאוג לפן הקניין הרוחני לפני שנכנסים לשוק הסיני (לרשום סימן מסחר, להגן על הפטנט). "לכאורה, עניין כזה אמור להיות ברור מאליו, אך כבר נתקלתי בחברות שזה לא עלה בדעתן, ולאחר מכן הן שילמו על כך מחיר יקר". מרטין מדגיש, כי הנציגות הכלכלית יכולה לסייע גם בתחום זה לחברות השונות.

 

מה צפוי בשנה הקרובה?

במרץ נביא לישראל משלחות סיניות, לתערוכת Med in Israel. במאי 2019 תתקיים בשנחאי, סין, תערוכת China International Medicinal Equipment Fair) CMEF). בתערוכה יהיה גם ביתן ישראלי, שיציג את הטכנולוגיות הרלוונטיות. בשבוע לאחר מכן מתוכנן מפגש בסצ'ואן בין משרד הבריאות הישראלי למשרד הבריאות הסיני, יחד עם חברות ישראליות וסיניות, וסמינר שיתמקד בבריאות דיגיטלית. 

"יש לא מעט דברים, בכל הנוגע לבריאות דיגיטלית, שאצלנו, בישראל, הם די מובנים מאליהם אך בסין הם עדיין לא מוטמעים", מסכם מרטין. "כחלק מהתוכנית הלאומית של ישראל אנו מנסים לסייע לסינים להחדיר לשוק תוכניות של בריאות דיגיטלית ולשלב אותן במערך שלהם. ללמד אותם כיצד ליצור מדיניות ברורה, ולשלב טכנולוגיות ברפואת הקהילה במטרה לחזק אותה".

 

> למידע נוסף על שירותי המינהל וליצירת קשר:

הנציגויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה בסין:

בשנגחאי – shanghai@israeltrade.gov.il
בבייג'ינג – beijing@israeltrade.gov.il
בגואנגז'ו – guangzhou@israeltrade.gov.il
בצ'נגדו – chengdu@israeltrade.gov.il 

סימנייה