דילוג לתוכן

רפואה דיגיטלית 2019

חזרה

יפן: תוכניות מהפכניות בתחום הבריאות

מעצמת המזרח פועלת להחדרת טכנולוגיות חדשניות למערכת הבריאות ופותחת דלת לשיתופי פעולה בתחום. הנציגה הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה ביפן, נועה אשר, מספרת על השוק המתפתח ועל הפוטנציאל הרב הטמון בו עבור חברות ישראליות, שביכולתן לתת מענה לצרכים הייחודיים של יפן

"ארץ השמש העולה" שוברת לא מעט שיאים בתחומים רבים, אך למרות שהיא נחשבת לשלישית בעולם מבחינת עוצמתה הכלכלית, הכלכלה היפנית צומחת לאט יחסית, בעיקר מסיבות דמוגרפיות.

יפן, העשירית בגודלה בעולם בכמות תושביה (כ-127 מיליון איש) סובלת משיעור גידול שלילי באוכלוסייה (0.24%-), כאשר כ-25% מהאוכלוסייה הינו מעל גיל 65. למעשה, מאז שנת 1997 אחוז המועסקים במשק נמצא במגמת ירידה מתמדת. הוסיפו על כך את העובדה כי שיעור הילודה ביפן הוא מהנמוכים ביותר בעולם (1.4 ילדים בממוצע) וכי תוחלת החיים הממוצעת היא הגבוהה ביותר בעולם (85.5) - ותקבלו מתכון בטוח למספר בעיות כלכליות וחברתיות. מומחים חוזים, כי אם לא יחולו שינויים מפליגים בילודה או במדיניות ההגירה, אוכלוסיית יפן תצטמצם בשנת 2050 ותרד אל מתחת ל-100 מיליון איש.

מצב בעייתי זה, שמוביל להוצאות בריאותיות גבוהות ביפן ביחס למדינות אחרות - כ-10% מהתמ"ג (כמעט כפליים מסין, למשל), הוא מהסיבות שהובילו את מעצמת המזרח לחיפוש דרכים להתחדשות מערכת הבריאות ולפתיחת דלת לשיתופי פעולה בתחום, המגלגל מדי שנה כ-34 מיליארד דולר עם גידול שנתי של 3.8%.

"התחום המסובך ביותר, טיפול רפואי לאוכלוסייה מזדקנת שהולכת וגדלה, הופך את שוק הבריאות ביפן לאטרקטיבי ביותר", מציינת נועה אשר, הנציגה הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה ביפן. לדבריה, שוק הפארמה היפני הינו השני בגודלו בעולם, והממשלה היפנית מחפשת כיום פתרונות לטיפול באתגרים הניצבים בפניה (בהם הזדקנות האוכלוסייה, כאמור), בין היתר באמצעות שיתופי פעולה עם גורמים מחוץ ליפן, ובין האקדמיה לתעשייה. 

"יש עניין רב בטכנולוגיות הישראליות, והיחסים בין המדינות חמים מאי פעם. מדובר בשינוי מגמה של ממש. חברות יפניות רבות בוחנות בעניין חברות ישראליות ומחפשות טכנולוגיות חדשניות".

 

הזדמנות פז לחברות ישראליות

"בישראל פועלות כיום כ-1,500 חברות הזנק (סטארט-אפים), העוסקות בתחום הבריאות ועשויות למצוא ביפן כר נרחב לפעילות", מספרת אשר. "קיימות כרגע מספר תוכניות ויוזמות ממשלתיות, שנשענות על תוכניתו של ראש הממשלה היפני, "Japan is Back", להתחדשות מערכת הבריאות. 

בין היוזמות של הממשל: מעבר לתיקים דיגיטליים רפואיים לחולים (עדיין לא בשימוש ביפן), הקמת עשרה בתי חולים מבוססי טכנולוגיית AI (בינה מלאכותית) עד שנת 2022, הקמת מרכזי חדשנות בתחום הרפואה בחסות משרדי הבריאות, הכלכלה החינוך והמדע היפניים, תוכנית לצמצום הרגולציה לפיתוח תרופות חדשות (נערך פיילוט ב-15 בתי חולים, לצמצום תקופת הניסיון לתרופות חדשות בחמש שנים, במטרה לנסות ולהתחרות בארצות הברית ובאירופה בפיתוח תרופות), וקידום מחקרים רפואיים בשיתוף פעולה עם סין וקוריאה. 

בנוסף, העומס בבתי החולים הביא לניסיון לייצר פתרונות לטיפול לא פולשני, לטיפול אחרי אשפוז, ליכולת ניטור וזיהוי מוקדם ובכללם לשימוש בפתרונות דיגיטליים. "כיום ניהול המערכת הוא אינדיבידואלי לכל בית חולים, דבר שמכביד על הלקוחות ועל המערכת. אם אני רוצה להעביר סיכום מחלה מבית חולים אחד למשנהו או מרופא אחד לאחר, אין כיום בעצם מערכת המאפשרת זאת. כאן הממשל היפני מבקש את השינוי", מסבירה אשר.

יוזמות נוספות בתחום הבריאות הדיגיטלית נובעות מהרצון של יפן לאמץ את מהפיכת ה-Society 5.0, שמחייבת את שירותי הבריאות היפניים להשתכלל ולהפוך לדיגיטליים יותר. במסגרתו, מתוכננת קליניקה לאומית מבוססת נתונים – NCD, דיאגנוסטיקה מבוססת שירותי ענן ופלטפורמה דיגיטלית לטיפול אינדיבידואלי בחולים. "כל אותן יוזמות מהוות הזדמנות פז לחברות ישראליות, שביכולתן לספק פתרונות שיסייעו לצמצם עלויות במערכות אלה ולייעל את המענה לצרכים הייחודיים במדינה".

 

כניסה לשוק היפני

לחברות ישראליות, המבקשות לפעול בתחום ולהיכנס לשוק היפני, מציעה אשר למצוא קודם כל שותף מקומי. "זהו אחד העקרונות החשובים ביותר לחברות המבקשות להצליח בשוק היפני. לעתים קרובות חברות ישראליות מתקשות לקיים קשר ישיר מול חברות אינטגרציה או לקוחות קצה ביפן. הנציגות שלנו מסייעת לאותן חברות לאתר חברות יפניות היכולות להיכנס איתן כשותפות". לדבריה, כדי לנבא הצלחה פוטנציאלית לשיתוף פעולה מתרקם, חשוב להיות מחויבים לתהליך ביפן. "יש חשיבות רבה להגעה ליפן וקיום פגישות פנים אל פנים לבניית יחסי אמון", היא מוסיפה.

מעבר לכך, ניסיון קודם מוצלח בשווקים אחרים מהווה יתרון חשוב בשוק היפני, הנמנע מסיכונים ומעדיף לשתף פעולה עם חברות שכבר הצליחו בשווקים אחרים. עם זאת, אין זה מונע מהחברות יפניות לרצות להכיר סטארט-אפים ישראלים בשלבים מוקדמים. לדברי אשר, מדובר בשינוי גישה מעודד.

בכל מקרה, על כל החברות לעבור את כל השלבים הרגולטורים, כפי שנעשה ב-FDA האמריקאי. PMDA, גוף הרגולציה העיקרי למוצרי מדיקל, פועל בשיתוף משרד הבריאות היפני ומבצע סקירות מדעיות ואישורי שיווק לפארמה ולמוצרי מדיקל. גוף זה אחראי גם על מתן פיצוי לנפגעים מתופעות לוואי או מזיהומים שנגרמו מתרופות.

 

"להתעדכן בנעשה בתחום בארץ ובעולם"

הנציגות של משרד הכלכלה והתעשייה ביפן פועלת רבות בתחום הבריאות הדיגיטלית, ואשר ממליצה לחברות המעוניינות להיכנס לשוק היפני להשתתף בתערוכות ובפעילויות שמאורגנת על ידי הנציגות, כמו גם להתעדכן ולהשתתף בתערוכות רלוונטיות שמתקיימות בארץ ובעולם. 

"בשנת 2018 ארגנו עם מכון היצוא משלחת של עשר חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית לשלושה ימי פעילות ביפן - שני ימי סמינר ופגישות BTB בקובה וטוקיו, פגישה עם האחראים בתחום בריאות הדיגיטלית במשרד הכלכלה היפני, יום סיור בחברות גדולות במשק שכלל פרזנטציה של החברות ופגישות אישיות לכל חברה. כמו כן ארגנו משלחת של חברות בתחום mHealth, קיימנו אירועים בטוקיו ובאוסקה בהשתתפות החברות היפניות המובילות וערכנו ביקורים בחברות.

"במרץ 2019 אנו נביא לישראל משלחת לכנס Med in Israel, ומתוכננת בנוסף פעילות עם מכון הייצוא, ביולי 2019. חברות ישראליות המעוניינות להירשם לפעילות מוזמנות ליצור קשר עם מכון הייצוא. מעבר לכך, הנציגות מייעצת מדי יום לחברות ישראליות בתחום, המבקשות את הסיוע באיתור שותפים ביפן - בין אם מדובר במפיצים, בנציגים, בקשר עם לקוחות או במשקיעים".

 

> למידע נוסף על שירותי המינהל וליצירת קשר:

הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה ביפן - tokyo@israeltrade.gov.il

סימנייה