דילוג לתוכן

רפואה דיגיטלית 2019

חזרה

גרמניה: עניין רב במיזמים ישראלים

אחד השווקים המבטיחים באירופה שחווה צמיחה אדירה בתחום הבריאות. הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בברלין, דורון אברהמי, מספר על העניין שמגלה גרמניה בפתרונות ישראליים במגזר הבריאות הדיגיטלית ומפרט את הדרכים בהן יכולה חברה ישראלית ליצור שיתופי פעולה בתעשייה המשגשגת 

סקטור הבריאות בגרמניה הוא הגדול ביותר מסוגו באירופה והוא נחשב לאחד מהשווקים המבטיחים ובעלי פוטנציאל הצמיחה הגדול ביותר במדינה.

באיחוד הפדרלי הגרמני, הכולל 16 מדינות, מתגוררים מעל ל-80 מיליון תושבים. יותר מ-320 מיליארד יורו מושקעים מדי שנה בבריאות האוכלוסייה (לא כולל הוצאות על כושר ואיכות חיים), סכום השקול ל-11.2% מסך התמ"ג של גרמניה. למעשה, תעשיית הבריאות בגרמניה אחראית להעסקתם של יותר משישה מיליון איש וכארבעה מיליון נוספים נחשבים לתלויים בה, כך שכל מקום עבודה חמישי בגרמניה קשור באופן כזה או אחר לתחום הבריאות.

 

יש מה ללמוד מישראל

לדברי הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בברלין, דורון אברהמי, גרמניה מתמודדת כיום עם ארבעה אתגרים עיקריים: עלות הטיפול הרפואי לתושבים (כאחוז גדל מהתמ"ג), אוכלוסייה שהולכת ומתבגרת, כניסת הדיגיטל למערכת הבריאות (על כל המשתמע מכך: בין השאר - התמודדות עם מתקפות סייבר) וטיפול רפואי למהגרים. בכל הקשור לאתגר האחרון, אברהמי מציין כי הגרמנים סבורים שיש להם מה ללמוד מישראל, מעצם היותה מדינה קולטת עלייה וכור היתוך של עדות ותרבויות.

האתגרים עמם מתמודדת גרמניה, על רקע מגמת הדיגיטליזציה המואצת, מהווים מתכון לשוק בריאות דיגיטלי משגשג וסוללים את הדרך עבור פתרונות חדשניים בתחום ומגוון אפשרויות מימון לפיתוחם. 

 

הצמיחה המואצת יצרה ביקוש אדיר

שוק הבריאות הדיגיטלי בגרמניה מורכב ממגזרים שונים, שלכל אחד מהם קצב צמיחה משלו. בראש נמצא מגזר ה-Mobile Health או mHealth (בריאות דיגיטלית ניידת) ואחריו eHealth (רפואה מקוונת והעברת מידע רפואי), Telemedicine (מתן שירותי בריאות דרך טכנולוגיית מידע ליחידים באזורים מרוחקים) ועוד.

בעקבות הצמיחה האדירה בתחום והגברת הרגולציה בכל המגזרים הללו נוצר ביקוש רב לפתרונות. "כך לדוגמה", אומר אברהמי, "יישום חוק הבריאות האלקטרוני במדינה, שנועד להעביר את התיק הרפואי של כל האזרחים לפורמט אלקטרוני עוד במהלך שנת 2018, הניע את הביקוש ליצירת פתרונות eHealth ספציפיים".

במאי 2018 האסיפה הכללית השנתית של האיגוד הרפואי הגרמני הצביעה על ביטול ההגבלות שהיו קיימות על הענקת טיפול מרחוק על ידי רופאים גרמנים, ובכך הגדירה מחדש את התחום. "עד כה, רופאים בגרמניה הורשו להציע טיפול מעקב בלבד באמצעי רפואה מרחוק (TeleMedicine), למשל ייעוץ בווידיאו רק במידה שהמטופל ביקר במרפאה שלהם לפני כן", מציין אברהמי, "אך כעת נראה שבעתיד הקרוב יוכלו רופאים להעניק טיפול באמצעי טלמדיה גם במקרים לא מורכבים של חולי, מבלי שפגשו קודם לכן את המטופל". 

"עם זאת", הוא מדגיש, "חשוב לציין, כי רופאים שירצו לספק טיפול מרחוק ייאלצו להוכיח את הנחיצות וההצדקה של טיפול שכזה בכל מקרה פרטני, והקשר הישיר שבין רופא למטופל יישאר בגדר ברירת המחדל המקובלת".

דרך הטיפול החדשה צריכה עדיין להתבסס על כללי האתיקה המקובלים בכל אחת מ-16 מדינותיה של גרמניה (עד כה יושמה הרפורמה רק במדינות באדן-וירטמברג ושלזוויג-הולשטיין), אך נראה כי זהו רק עניין של זמן עד שרופאים בכל רחבי גרמניה יהיו רשאים להעניק למטופליהם טיפול מרחוק.

 

פלטפורמה מצוינת ליזמים

הטרנספורמציה הדיגיטלית שעוברת תעשיית הבריאות בגרמניה באה לידי ביטוי גם בתערוכת Medica, שמתקיימת מדי שנה בעיר דיסלדורף ונחשבת לתערוכה הגדולה בעולם בתחום הציוד הרפואי.

"תחום הציוד הרפואי, כמו גם פתרונות לרפואה מרחוק, הם סקטור מוביל בנציגות הכלכלית, והתערוכה הזו היא ללא ספק תערוכת הדגל שלנו", מציין אברהמי. בתערוכה האחרונה, שהתקיימה בנובמבר 2018, הוקם, כמדי שנה, ביתן ישראלי, שבו הציגו 67 חברות ישראליות. "התערוכה עסקה בעיקר בשינויים שעוברת התעשייה ובנושאים כמו בינה מלאכותית (Artificial intelligence), ביג דאטה (Big-Data) וסייבר, זאת, בצד הצגת מיטב החידושים הטכנולוגיים בתחום, הכוללים טכנולוגיית בריאות לבישה, רובוטים ואפליקציות לטיפול רפואי", הוא מוסיף. 

מלבד תערוכת Medica, בנציגות הכלכלית חושפים כי נבחנת אפשרות להשתתף, זו הפעם הראשונה, בתערוכה משמעותית נוספת, וחדשה יחסית בתחום הרפואה הדיגיטלית - תערוכת xpomet הגרמנית. מטרת התערוכה הבינלאומית, שעוסקת בעתיד הבריאות והטיפול, היא להציג לקהילה העסקית ולקהילת החוקרים תגליות ומגמות במדעי הרפואה ומדעי החיים.

עיקר מאמציה של הנציגות הכלכלית בברלין לחיבור בין החברות הישראליות לגורמי רפואה - ציבוריים ופרטיים כאחד – מתמקדים בתערוכות הללו, ובכנסים חשובים, המהווים קרקע פורייה לשיתופי פעולה מעין אלה. כזה הוא כנס היזמות של בית החולים הגדול ביותר באירופה - השאריטה (Charite). "הכנס המיוחד הוא פלטפורמה מצוינת עבור יזמים מתחום מדעי החיים, המכשור רפואי והבריאות הדיגיטלית להציג את פעילותם ואת מוצריהם בפני משקיעים ומשתפי פעולה פוטנציאליים אחרים", מדגיש אברהמי. בכנס הקרוב, השלישי במספר, שיתקיים במאי 2019, צפויים להשתתף משקיעים מתחומים שונים כמו אנג'לים בינלאומיים, קרנות הון סיכון וקרנות תאגידיות, והוא מהווה הזדמנות ייחודית עבור יזמים המחפשים מימון, חשיפה ושיתופי פעולה אסטרטגיים.

במרץ 2019, תשתתף הנציגות הכלכלית בברלין גם בתערוכה לציוד דנטלי (IDS), בקלן שבגרמניה, ותציג 20 חברות ישראליות. באותו החודש, במסגרת כנס "Med in Israel", תגיע לארץ משלחת גרמנית שמתואמת על ידי הנציגות.

לדברי אברהמי, הגרמנים מביעים עניין גובר בפתרונות ובאפליקציות שמייצרות חברות ישראליות, בשל הניסיון הרב שיש לישראל בתחום הרפואה הדיגיטלית. למשל, כל ארבע קופות החולים בישראל ממוחשבות באופן מלא, ולמעשה 100% מהרופאים מחוברים מהמחשב שבמרפאתם לרשומה הרפואית של החולה בקופה. הוא מוסיף ומדגיש: "בשנה הקרובה אנו נמשיך לחשוף את הפתרונות הישראלים בקרב מקבלי ההחלטות בגרמניה, במסגרת ארגון משלחות נכנסות-יוצאות והשתתפות בכנסים מקצועיים". 

 

איך נכנסים לשוק הגרמני?

"חברות ישראליות, שמעוניינות להיכנס לשוק הגרמני, צריכות שהמוצר שלהן יעמוד בדרישות הרגולטוריות של השוק האירופי המשותף, המבוססות על דירקטיבות ותקנים. מוצר העומד בתקן מסומן ככזה, ויכול לנוע באופן חופשי בכל מדינות השוק המשותף", מציין אברהמי, ומוסיף: "הנחת המוצא של הנציגות הכלכלית היא, שלחברות הללו יש כבר את האישורים הנדרשים (FDA או CE) כשהן מגיעות אלינו. השלב הבא, הוא להוכיח את המודל הכלכלי שלהן, כלומר: להוכיח שיש אינטרס כלכלי לשימוש במוצר שלהן. ואז, אפשר להתחיל בחיפוש שותפים. אנו בהחלט יכולים לפתוח דלתות עבור אותן חברות בקרב תאגידים גרמניים, וגם לקשר אותן עם מפיצים". לדברי אברהמי, כאשר מייצאים לגרמניה, מומלץ להתחיל באמצעות מפיץ. "מפיץ טוב מכיר ומבין את הדינמיקה בשוק וכיצד הוא צפוי להגיב. עם זאת, העבודה עם מפיץ כרוכה בהשתתפות בהוצאות השיווק. בדיקת נאותות מומלצת והיא תאפשר לכם לבדוק את הרקע של המפיץ ואם הוא טוב ואמין". 

"גרמניה היא מדינה מאוד מסורתית", אומר אברהמי, "וכדאי לדעת שכל שינוי טכנולוגי/דיגיטלי נבחן בקפידה ובזהירות רבה, במיוחד בכל הקשור לשמירה על פרטיות המידע". 

בנציגות הכלכלית מדגישים כי חברות גרמניות רבות מהתחום הרפואי מביעות עניין במיזמים משותפים או במחקר משותף עם חברות ישראליות. "ישראל נתפסת כמדינה חזקה מאוד ומתקדמת בתחום הזה", אומר אברהמי. "גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת האדפטציה של הטכנולוגיות בישראל".

 

> למידע נוסף על שירותי המינהל וליצירת קשר:

הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בגרמניה:

בברלין - berlin@israeltrade.gov.il 
במינכן - munich@israeltrade.gov.il

סימנייה