דילוג לתוכן

רפואה דיגיטלית 2019

חזרה

ארצות הברית: מערכת יקרה ולא תמיד יעילה

המעצמה החזקה בעולם משקיעה יותר מכל מדינה אחרת בתחום הבריאות, אך רבים מתושביה לא מצליחים לעמוד ביוקר שירותיה הרפואיים. הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בניו יורק, ינון אלרועי, מפרט כיצד חברות ישראליות יכולות לסייע לאמריקאים לייעל את המערכת ואף לחסוך בעלויות בעזרת פיתוחים טכנולוגיים מתחום הבריאות הדיגיטלית

מערכת הבריאות האמריקאית היא בעלת התקציב הגבוה ביותר בעולם כיום מבחינה תקציבית. מדובר בשוק של 329 מיליון מטופלים פוטנציאליים, המגלגל כ-3.3 טריליון דולר (17.1% מהתמ"ג), עם גידול שנתי פנומנלי של 5.5%. על פי ההערכות, בשנת 2026 ערך השוק צפוי להגיע ל-5.7 טריליון דולר. 

אולם, למרות הוצאות הבריאות הגבוהות (כמעט כפליים מהממוצע במדינות ה-OECD), הנתונים בשטח מצביעים על כך שהאמריקאים לא מקבלים תמורה מספקת עבור הכסף. תוחלת החיים שלהם נמוכה ביחס למדינות עשירות אחרות (80.1), ואם משווים את מחירי הבדיקות הרפואיות הסטנדרטיות, מגלים כי חלקם גבוהים בהרבה ביחס למדינות אחרות. "עלות בדיקת MRI בארצות הברית, למשל, גבוהה פי ארבעה מאשר עלות אותה הבדיקה בצרפת", אומר הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בניו יורק, ינון אלרועי.

בדירוג מחירי התרופות, הסריקות וההליכים הרפואיים, שפורסם ב-2014 על ידי הפדרציה הבינלאומית למערכות בריאות, שכוללת חברות ביטוח מרחבי העולם, נמצא כי ארצות הברית היא היקרה ביותר בכל 21 הקטגוריות, לרוב בפער ניכר. למעשה, הסיבה השכיחה ביותר לפשיטות הרגל בארצות הברית היא אי היכולת לעמוד בתשלומי החשבונות הרפואיים.

מחלות לב לבדן, שמהוות כיום את גורם התמותה מספר אחת בארצות הברית, עולות לכלכלה האמריקאית מעל למיליארד דולר ליום. מגמת העלייה נמשכת גם בכל הקשור להוצאות על גורמי התמותה האחרים ובהם: סרטן (22.7% תמותה) ומחלות נשימה למיניהן (5.9% תמותה).

 

אובמה – אאוט. טראמפ - אין

ההתייעלות וצמצום העלויות הם ללא ספק פתרון לבעיה, אך נוכח מערכת הבריאות המבוזרת של ארצות הברית, יש חסמים רבים בכל הנוגע להעברת מידע ולתקשורת בין גופי הבריאות השונים. "נוצר מצב שבו, מצד אחד, הפוטנציאל בתחום הזה הוא עצום, אך מצד שני, המערכת לא באמת מסונכרנת", אומר אלרועי. לדבריו, רבים מבתי החולים בארצות הברית הם ותיקים (או "מיושנים" במושגים אמריקאיים), ופעילים כבר 12 שנה, ורובם ממוקמים בפריפריה, מה שמקשה עוד יותר על ייעול המערכת. מסיבה זו גויסו לאחרונה כ-417 מיליון דולר במטרה לחדש רשתות תקשורת בבתי החולים הללו.

אחד הניסיונות הנועזים להביא לרפורמה בתחום הבריאות היה החוק הידוע בכינויו "אובמה-קר" (Obamacare), שנועד להסדיר את מתן שירותי הבריאות לתושבי ארצות הברית. באותו הזמן (2009) לכ-45 מיליון מהם לא היה ביטוח בריאות, פרטי או ממשלתי. החוק נתקל בלא מעט קשיים, לפני אישורו וגם אחריו, אך הוא בכל זאת הצליח לצמצם את אחוז הבלתי המבוטחים, שירד בשנת 2015 לראשונה אל מתחת לרף של 10% מהאוכלוסייה.

עם זאת, ב-2017, מיד עם השבעתו, חתם הנשיא דונלד טראמפ על צו נשיאותי לביטול סעיפים מתוכניתו של אובמה, וזמן קצר לאחר מכן כבר הצביע בית הנבחרים האמריקאי בעד ביטול החוק, כשהוא מאשר את תוכנית הבריאות החדשה של הנשיא טראמפ. "בחודשים האחרונים נערכו בחוק שינויים, שאמורים כעיקרון לפגוע במימון הפדרלי, ועלולים להיות כרוכים בהקשחת התנאים", מציין אלרועי ומוסיף כי הממשל מבזר יותר סמכויות ותקציבים לגורמים בשטח, במסגרת הרצון שלו להפחית את התלות הציבורית.

עובדה שעשוייה להפתיע רבים, היא כי בשונה מהתפיסה הרווחת – עיקר המבטחים בארצות הברית אינם מהסקטור הפרטי: המגזר הפרטי תופס כ-34% מהיקף השוק, בעוד שתוכניות הביטוח הציבוריות ("מדיקאר" ו"מדיקאייד") מהוות יחד כ-40% משוק הבריאות.

"השוק האמריקאי, בשונה מהשוק הישראלי למשל, מחייב מהספקים שרוצים לוודא שהמוצר שלהם יקבל כיסוי - להתעסק במימד נוסף, שכבת המבטחים. חברות הביטוח הן מעין מתווכות, שבישראל כמעט לא קיימות (בישראל זה בד"כ קיים רק בכיסויים המשלימים). בארצות הברית יש צורך בקבלת אישור גם מחברת הביטוח כדי שמישהו ישלם על הטיפול. הקבלה של אותו אישור, שהוא למעשה קוד ביטוחי, מהווה אתגר גדול מאוד", אומר אלרועי.  

 

בריאות דיגיטלית – פתרון יעיל וחסכוני

"בריאות דיגיטלית הפכה לשיחת היום. יותר ויותר רואים בה את הדרך לייעול מערכת הבריאות, להפיכתה לידידותית יותר למשתמש, מותאמת באופן ייחודי למטופל ומקדמת חיסכון במשאבים. חברות רבות מפתחות כלים לבדיקת אינטראקציות בין תרופות, איתור שגיאות במרשמים, כלים לאיתור תופעות לוואי והדרדרות של מטופלים. כיום, כמעט כל חברות התרופות הבינו את החשיבות והיתרון שבקידום שירותים דיגיטליים, והן בוחנות את השימוש בתוכנה הן בפיתוח תרופות והן בשילוב עם מוצרים שיווקיים. בעתיד, תוכנה תהיה חלק שגרתי ובלתי נפרד מטיפול תרופתי, תסייע למטופל בהבנת תהליך הטיפול, תסייע בצריכת תרופות בצורה יעילה יותר, תנטר את הצריכה, תספק תזכורות לקחת תרופה, תאפשר להקליט ולעקוב אחר המינונים; תאפשר לרופא להזין הוראות מינון עבור תרופה ספציפית שחולה יכול לבדוק ולאחזר ועוד. קיימת הבנה שיש הרבה מאוד רכיבים במערכת הבריאות (כמו מוניטורים ומכשירי MRI) שחשוב שיהיו מחוברים דיגיטלית", מסביר אלרועי ומציין כי ההשקעה בתשתיות IT (טכנולוגיות מידע) מזנקת בשנים האחרונות. "ב-2013 השקיעו 2.8 מיליון דולר בתשתיות מיחשוב במערכת הבריאות. ב-2017 נתון זה כבר צמח ל-7 מיליארד דולר".

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) ממשיך לקדם ולעודד פיתוח אחראי של פתרונות בריאות דיגיטלית, מתוך הבנה שטכנולוגיות דיגיטליות מציעות מענה לאתגרי הטיפול בחולים. גם הרגולציה מתחילה להדביק את קצב הצמיחה. "יש רגולציות שחברות זרות, המעוניינות לעבוד בארצות הברית, צריכות לעמוד בהן, ביניהן: HIPAA) Health Insurance Portability and Accountability Act), העוסקת בפרטיות, באבטחה של נתונים ובאכיפה בתחום, FTC: Federal Trade Commission עשוי להיות רלוונטי וכמובן ה-FDA ו-Cures Act) The 21st Century Cures Act) הכולל הוראות לשיפור חילופי מידע בריאותי אלקטרוני. 

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food & Drug Administration), המפקח על תרופות, ציוד רפואי, מזון וקוסמטיקה בארצות הברית, החליט להיות מעורב יותר בתחום ופרסם ביוני 2018 תוכנית פעולה לחדשנות בתחום הבריאות הדיגיטלית. התוכנית מביאה בחשבון, שכל מה שקשור בבריאות דיגיטלית שונה באופן מהותי ממה שמאפיין את שוק הבריאות הנוכחי, ובוחנת את האפשרות להתייחס ליצרנים ופחות לתוכנה ולפעילות עצמה. בשורה התחתונה, מטרתה ליצור סביבה רגולטורית שתאפשר למטופלים ולשירותי הבריאות גישה מהירה לטכנולוגיות המיוצרות בידי ארגונים שיוסמכו כבעלי התנהגות ארגונית מוגדרת (כפי שייקבע על ידי ה-FDA). 

במסגרת תכנית זו הוחלט להשיק בספטמבר 2018 פיילוט, אליו נבחרו תשע חברות, בהן חברת אפל (Apple), ג'ונסון אנד ג'ונסון (Johnson & Johnson), סמסונג (Samsung) ורושה (Roche), מבין 100 החברות שהיו מועמדות להשתתף בתוכנית. פרטים על היוזמה הזו מופיעים בבלוג של יפעת אלון-פרל, הנציגה הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בוושינגטון".

בנוסף, בימים אלו ה-FDA אוסף הערות מהציבור (public comments) לקראת פיתוח הנחיות רגולטוריות מחייבות לתוכנה לשימוש בתרופות מרשם (Prescription Drug-Use-Related Software). ה-FDA מבקש לוודא שתוכנה לשימוש בתרופות מרשם תהא אמינה, לא תטעה את הצרכן, ותעלה בקנה אחד עם הדרישות הרגולטוריות להפניה לצריכת תרופות. המסגרת הרגולטורית המוצעת ע"י ה-FDA כוללת פיקוח על הפלט של תוכנה לשימוש בתרופות מרשם, באופן זהה לפיקוח על נוהל סימון אריזות, קרי תווית תרופה (Drug Labeling). פרטים על היוזמה הזו מופיעים גם הם בבלוג של יפעת אלון-פרל, הנציגה הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בוושינגטון. 

 

מנסים לחבור לטרנדים המקומיים 

כחלק מהתכנית הלאומית לקידום תחום הבריאות הדיגיטלית כאמצעי לשיפור הבריאות וכמנוע צמיחה, שתוקצבה ב-922 מיליון שקלים, הנציגויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה ברחבי ארצות הברית מיצבו בעדיפות גבוהה את קידום התעשייה הישראלית בתחום הבריאות הדיגיטלית. אנו משתתפים ברוב האירועים המרכזיים שמתקיימים בארצות הברית, ובראשם כנס HIMSS, שיתקיים השנה באורלנדו, בפברואר 2019. משרד הכלכלה והתעשייה ומכון הייצוא יוציאו אליו משלחת ישראלית ויתאמו פגישות B2B עם שחקני המפתח בתחום. בינואר 2019 יתקיים בחוף המערבי כנס בנושא מדעי החיים של J.P. Morgan וגם שם יתקיים מאמץ עסקי ושיווקי. במרץ 2019 נביא משלחות לכנס המוביל בתחום הבריאות הדיגיטלית Med in Israel שיתקיים בישראל. במאי, נשתתף גם בכנס Biomed, אליו גם נזמין דוברים וזמן קצר לאחר מכן, ביוני 2019, נשתתף ב-Bio Philadelphia.

"אנו מנסים כל הזמן לחבור לטרנדים המקומיים. הרבה גופים, ומדינות, בארצות הברית מנסות לייעל את מערכות הבריאות ולייצר יותר פתיחות, יזמות והידברות בין השחקנים המרכזיים בשוק, במטרה לייצר התמחות אזורית. אנו פועלים על מנת לנצל את השותפויות האפשרויות הללו לטובת התעשייה הישראלית, וכבר יש לנו כל מיני הצלחות בהיבט הזה. לדוגמה, פרויקט בין חברת ביטוח אמריקאית לחברת בריאות דיגיטלית ישראלית שגובש במסגרת משלחת שאירחנו בקונטיקט (בירת חברות הביטוח האמריקאיות). פרויקט זה בתחום המובייל נועד להטמיע טכנולוגיה ישראלית במסגרת השירותים שחברת הביטוח מעניקה ללקוחותיה, לייעל את השירות וליצור שקיפות", אומר אלרועי ומוסיף גם כי חשוב לדעת, שחברות ישראליות וחברות אמריקאיות יכולות לשתף פעולה ולקבל סיוע ומימון (בהיקף של עד מיליון דולר) לפעילותן מקרן בירד, הקרן הדו-לאומית למחקר ופיתוח תעשייתי בין ישראל לארצות הברית (BIRD Foundation).

לדבריו, גם רשות החדשנות מקדמת שיתופי פעולה עם מספר גופי בריאות אמריקאיים במטרה לאפשר חשיפה טובה יותר של הטכנולוגיות הישראליות בפני ארגוני הבריאות, ובכך גם מאפשרת עמדת זינוק טובה יותר עבור החברות הישראליות (כיוון שבכך היא לוקחת חלק בסיכון של הפרויקטים). "במסגרת זאת נחתם הסכם עם רשת בתי החולים הגדולה ביותר במדינת ניו יורק, Northwell Health. בימים אלו נחתם הסכם שת"פ בין הרשות למרכז הבריאות ג'פרסון מפילדלפיה. בנוסף, רשות החדשנות והנציגות הכלכלית מקדמות השתתפות של חברות ישראליות במסגרת תוכנית אקסלרציה בבוסטון בשם Mass Challenge Pulse, שמחברת בין חברות ישראליות לגורמים מקומיים. מעבר לכך, הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בניו יורק מקדמת השתתפות של גורמי בריאות דיגיטליים ישראלים באספקת מוצרים ושירותים למטופלים בגילאים מתקדמים באקסלרטור מתמחה שממוקם בהרטפורד, קונטיקט. ולבסוף, הנציגות ומשרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף מכון הייצוא, בוחנים אפשרות לשיתופי פעולה עם גופים אמריקאים שממוקדים בסיוע לחברות בקבלת קוד ביטוחי ולקוח ראשון בתוך מספר שבועות".

בארצות הברית רואים חשיבות רבה בנושא המימון. "יש חברות שמוכרות את מוצריהן ישירות לצרכן", אומר אלרועי, "אך רובן ינסו להשיג שיפוי מחברות הביטוח, ולכן חשוב מאוד להבין את אופן העבודה שלהן, את הדרישות שלהן ולהשיג בסופו של דבר את הקוד הביטוחי הנכסף".

"מכיוון שחברות הביטוח הן אלו שממנות את רוב הטיפול הרפואי, הן דורשות היום מהשותפים שלהן להיות יעילים יותר. הן למשל רוצות להיווכח באפקטיביות הטיפול, ולכן, לחברות יש אינטרס להטמיע אמצעים דיגיטליים שישפרו את הטיפול, האבחון והבקרה".

 

שחקנים חדשים בזירת הבריאות 

שוק הבריאות האמריקאי עובר טלטלה גם בהיבט של כניסת שחקנים חדשים. רק לפני מספר חודשים הכריזה חברת אמזון (Amazon), השליטה הבלתי מעורערת של המסחר המקוון בארצות הברית, על כוונתה לחבור לענקית הבנקאות, ג'יי.פי מורגן (J. P. Morgan) ולחברת האחזקות של המשקיע וורן באפט, ברקשייר הת'אווי (Berkshire Hathaway) במיזם חדש, שמטרתו להוזיל את שירותי הבריאות עבור עובדי החברות. עוד לא ברור כיצד השוק יושפע מהמיזם המהפכני.

לדברי אלרועי "בשוק האמריקאי קיים פוטנציאל רב הן בשל גודלו, והן משום שהאמריקאים ממוקדים היום מאוד בחיסכון כספי, כשמטרתם היא לייעל את המערכת, לשפר את השירות ולהקטין את זמן ההמתנה לשירות, וכמובן גם לקדם את המחקר".

 

התנהלות בשוק האמריקאי

לחברות ישראליות, שמעוניינות להיכנס לשוק האמריקאי, ממליץ אלרועי להתייעץ קודם כל עם מומחים בתחומים השונים, וזאת על מנת לעמוד בתנאי ייצור, אריזה, סימון, אחסון ותברואה, שנקבעו על ידי ה-FDA. למשרד הכלכלה והתעשייה יש ארבע נציגויות כלכליות בארצות הברית (ניו יורק, וושינגטון DC, יוסטון וסן פרנסיסקו) בהן יושבים מנהלי פיתוח עסקי שישמחו לסייע לחברות ישראליות המעוניינות להשתלב בשוק הבריאות האמריקאי במגוון דרכים ובהן מציאת שותפים מקומיים, חיפוש אחר משקיעים ומפיצים, השתלבות בפיילוטים, השתתפות בתערוכות בריאות מובילות ועוד. "בכל הנושא הרגולטורי יש לנו התמחות בנציגות בוושינגטון DC,  שמנוהלת על ידי הנציגה הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בוושינגטון, יפעת אלון-פרל. הנציגות בוושינגטון DC עוקבת אחר תהליכים ושינויים רגולטורים בעולם הבריאות ומפרסמת עדכונים שוטפים בבלוג המשלחת. הנציגות דואגת לפרסם הנחיות חדשות ומעודכנות (ולעיתים לקיים סדנאות וסמינרים) בדבר ייצור, סימון ויצוא מזון, תרופות וציוד רפואי, זאת בניסיון לסייע ליצואנים לעמוד בתנאים ובדרישות של הרשויות בארצות הברית – ובכך לאפשר את הגברת הייצוא הישראלי של מוצרים אלו. "למשרד הכלכלה והתעשייה יש שותפים מקצועיים (למשל, מכון היצוא) שישמחו לעזור" הוא מוסיף, וממליץ להיעזר בשירותיו של מומחה שמכיר את התחומים השונים, מאשר לנסות ולזרז תהליכים לבד ולאבד משאבים יקרים. "אנו נשמח לסייע גם במציאת המומחים הרלוונטיים". 

בנוסף, מדגיש אלרועי את החשיבות שביצירת שיתופי פעולה עם האקסלרטורים המתמחים בתחום, עם בתי חולים ועוד. "יש היום מאסה קריטית של גורמים בארצות הברית שמעוניינים לשתף פעולה עם חברות ישראליות ואנו ממליצים לכם לבדוק את האפשרויות העומדות בפניכם ולהיעזר בנו בחדירה לשוק האמריקאי", הוא מסכם.

 

> למידע נוסף על שירותי המינהל וליצירת קשר:

הנציגויות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בארצות הברית:

בוושינגטון - washington@israeltrade.gov.il 
ביוסטון - houston@israeltrade.gov.il 
בניו יורק - newyork@israeltrade.gov.il 
בסן פרנסיסקו - california@israeltrade.gov.il

סימנייה