דילוג לתוכן

רפואה דיגיטלית 2019

חזרה

דנמרק: לנצל את היתרון היחסי

המדינה המובילה באירופה בתחום הבריאות הדיגיטלית מציעה כר נוח במיוחד לפעילות ישראלית בתחום, בו חלון ההזדמנויות הולך ומצטמצם בשל התחרות הרבה. הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בהולנד, שוודיה ודנמרק, איתן קופרשטוך, מספר על היתרון היחסי של ישראל ועל אפשרויות מינוף הפעילות בדנמרק לשווקים אחרים במדינות האזור

בלא מעט מובנים, המדינה הצפון-אירופית הקטנה, המונה פחות משישה מיליון תושבים, משמשת מודל לחיקוי בתחומים רבים. כמדינות רבות אחרות, גם דנמרק מתמודדת עם האתגרים שמציבה העלייה בתוחלת החיים (שעומדת היום על ממוצע הגיל 80.1) - האוכלוסייה המתבגרת ושכיחות המחלות הכרוניות, אך בשונה מחברותיה לאיחוד האירופי - היא השכילה, כבר משלב מוקדם מאוד (1994), לגייס לטובת העניין את הטכנולוגיה המתקדמת והאמצעים הדיגיטליים.

למעשה, דנמרק מובילה באירופה זה שנים בכל הקשור למתן שירותים דיגיטליים - בכל התחומים, ובפרט בתחום הבריאות. בנוסף, היא מדורגת ראשונה ביבשת בהוצאה על בריאות (8.6% מהתמ"ג) לתושב (הוצאת הבריאות לנפש נאמדת בכ-4,800 דולר, וממשיכה לעלות), ובהשוואה לשאר מדינות ה- OECD שמוציאות רק כ-9% מתקציבן על בריאות, דנמרק מוציאה כ-30% (!) על תחום זה. 

קרוב ל-100% ממערכת הבריאות הדנית היא ציבורית, ולכל אזרח יש גישה שווה לשירותים השונים (בהם גם אפשרות להיות מטופל מחוץ למדינה). 84% מההוצאות הרפואיות ממומנות ישירות מתשלום המיסים ו-16% על ידי החולים עצמם. נתון מעניין שחושף הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בהולנד, שוודיה ודנמרק, איתן קופרשטוך, הוא כי יש 2.7 מיטות אשפוז לכל אלף תושבים. נתון בהחלט לא גבוה (לשם השוואה, בישראל הכמות כמעט כפולה). עם זאת, לטענתו, לא תמצאו בדנמרק חולים ששוכבים במסדרון. "הממשל, בין השאר מסיבות תרבותיות, מעודד מאוד טיפול בבית. 

"מצד שני, 3.36 רופאים משרתים כל אלף תושבים, וזה כבר נתון בעייתי מאוד, שגורם ללחץ רב במערכת", הוא אומר ומוסיף שהעלייה בתוחלת החיים הביאה לכך שכיום כשישית מאוכלוסיית דנמרק סובלת ממחלות כרוניות למיניהן (סוכרת, מחלות נשימה ועוד). 

 

מערכת משומנת היטב

מבחינה אדמיניסטרטיבית מערכת הבריאות הדנית פועלת בכמה רמות: ברמת המדינה, ברמה האזורית וברמת הרשויות המקומיות. המדינה מחולקת לחמישה אזורים (מחוזות), וכל אזור מחולק למספר נפות. נושא הרגולציה, למשל בכל הקשור לאוכלוסייה המבוגרת, מטופל ברמת המדינה, המחוזות אחראיים על בתי החולים, על הרופאים הכלליים ועוד, והרשויות המקומיות עוסקות בכל השאר, ובעיקר מטפלות בנושאים סוציאליים, באוכלוסייה המבוגרת, בטיפול בבית, בשיקום מחוץ לבתי החולים, בטיפולי שיניים, טיפות חלב וכדו'. "הקביעה במה יעסוק כל סקטור, ואלו שירותים יעניק, מעוגנת בחוק", מציין קופרשטוך.

 

בחזית תחום הבריאות הדיגיטלית

"נושא האון-ליין מאוד מתקדם בדנמרק, שאף מדורגת במקום השני באיחוד האירופי בכל הקשור לשירות ציבורי דיגיטלי (כולל שירותי הבריאות). האתר הציבורי הזה, למשל, נחשב המוביל מבחינת שירותי הבריאות הדיגיטלית. אפשר לערוך בו חיפוש אחר מומחים, להזמין טיפול עד הבית ועוד".

88% מהדנים המחוברים לאינטרנט מבצעים את כל פעולות הבנק שלהם, כמו גם את רוב הקניות, באמצעות הרשת. ככלל, מערכת הבריאות הדנית מתאפיינת בשימוש רב בדיגיטליזציה ובתקשורת אלקטרונית, ומושתתת על מערכת מידע מאוד אמינה ומדויקת, שאליה מחוברים בתי החולים הממשלתיים, הרופאים הכלליים וכיוצא בזה. לדברי קופרשטוך, המערכת אף הולכת ומשתכללת עם השנים. "כיום, 98% מהרופאים הכלליים מנהלים גיליונות רפואיים אלקטרוניים ומחליפים מידע בצורה זו. כל תוצאות המעבדה, בין אם מדובר במעבדות פרטיות או במערכות השייכות לבתי החולים, מופצות באופן דיגיטלי לרופאים. 99% מהמרשמים נשלחים באופן אלקטרוני גם לבתי המרקחת. 97% מההפניות לבתי החולים נעשות בצורה אלקטרונית. כל ההפניות למומחים וליועצים נעשות באופן דיגיטלי. למעשה, בתוך מדינות ה-OECD, דנמרק נחשבת למובילה בתחום ה-"eHealth.

בכל הקשור לרגולציה, קופרשטוך מדגיש כי המערכת הציבורית מגובה לחלוטין על ידי המדינה, ותחומי ה-eHealth וה-mHealth מהווים חלק אינטגרלי מהמערכת, ומפוקחים על ידי הממשל. הציבור לא רואה בכך מכשול כלשהו, אלא להפך: "תומך ופתוח מאוד לשימוש באמצעים אלקטרוניים במדינה, שנרחב מלכתחילה. בין השאר, מכיוון שכל מערכת המידע (Big-Data) כפופה לרגולציה ורק בעלי המקצוע המורשים יכולים להשתמש במידע על המטופל. בנוסף, תחת רגולציות מחמירות ופיקוח כבד, המידע פתוח גם לצורכי מחקר ופיתוח עבור גופים כמו אוניברסיטאות, שנעזרות בו לצורך פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית, למשל".

בשנים הקרובות הממשל צפוי לאפשר למערכות הבינה המלאכותית (AI) לבצע אנליזה של תוצאות בכדי לשפר את השירותים. "כאן נכנס לתמונה גם נושא הסייבר, והבעיות שהוא עלול לעורר. ככל שהשימוש נרחב יותר במערכות דיגיטליות, כך גם יש יותר סיכון". 

 

קר, קר, מתחמם

עד היום, דנמרק לא היתה במוקד תשומת הלב של החברות הישראליות, בעיקר בשל גודלה.

"השוק בסקנדינביה די הוזנח בשנים האחרונות, וחברות ישראליות רבות העדיפו לרוץ לשווקי דרום-מזרח אסיה, מתוך הנחה מוטעית שמדובר בשוק קר ומנוכר, שאינו אוהד את ישראל. אבל, החברות הסקנדינביות בהחלט מעוניינות לעשות עסקים עם ישראלים.

"ככלל, שוק הבריאות בדנמרק מכיר וגם מאוד מעריך את ענף מדעי החיים בישראל ואת תחום הציוד הרפואי, וניתן לומר שהדנים פתוחים לישראל. לחברות ישראליות שימצאו לעצמן מפיצים או שותפים אסטרטגיים בדנמרק תהיה גישה מאוד נוחה לשוק הסקנדינבי, ואפילו המדינות הבלטיות, כמו אסטוניה, יכולות לבוא בחשבון".

לדברי קופרשטוך, דנמרק נחשבת לאחת המדינות שהכי קל לעשות בהן עסקים, אך מאותה הסיבה בדיוק - התחרות עצומה. ולכן, חשוב להגיע מוכנים.

 

איך נכנסים לשוק הדני?

"כמו בכל פעילות שיווקית, קודם כל יש ללמוד את השוק", הוא אומר. "זה לא ריאלי לבקש שירות כשלא יודעים מה רוצים. הנציגות הישראלית יכולה להיות אפקטיבית ביותר עבור אותן חברות שמעוניינות בקשרים לאחר שכבר ביצעו סקר ראשוני והציבו לעצמן מטרות ויעדים. אנחנו יכולים להגיע עד לרמה של משתמש הקצה.

"החברות הישראליות צריכות להכין עצמן, לפחות ברמה הבסיסית, לייצוא בארץ הזרה. יש לקבל אישור CE, להכיר את התקנים וההסכמים של ישראל עם השוק האירופי, לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, לדעת מה דורשים בשווקים השונים, ובעיקר - להגיע עם מידע שיווקי - ברשת (אתר מקצועי בלועזית - חובה!) או בפלטפורמה אחרת. ובסופו של דבר, אין כמו פגישה מקצועית פנים מול פנים, בין נותן השירות למקבל השירות". 

הנציגות של משרד הכלכלה והתעשייה משתדלת לחבר בין החברות הישראליות לחברות המקומיות. יש כיום מספר תחומים מבטיחים, שבהם יכולה חברה ישראלית לקבל דריסת רגל, לדבריו של קופרשטוך. "מכיוון שחלק גדול מהאוכלוסייה לוקה בסוכרת, יש כאן בהחלט מקום לפתרונות ישראליים. גם בכל הקשור לשירותי החירום ולרפואה מרחוק (Telemedicine) יש לישראל מה להציע. דנמרק מריצה כרגע כמה פרויקטים בתחום, שנגישים לחברות בינלאומיות, ובהן גם ישראליות, כמובן. כמו למשל 'Telecare North Project', שמבוסס על טיפול בבית. לעניין זה, החברה הדנית Ambu, רכשה את חברת ההזנק הישראלית ETView, ועוסקת בתחום שירותי החירום. חברה דנית נוספת, שעשויה לעניין את הישראלים, היא Falck, שמפעילה שירותי הצלה וחירום בכל העולם, ומעוניינת בין השאר בפתרונות דיגיטליים ישראלים.

"אין לשכוח שדנמרק חברה בשוק האירופי בנושאי מחקר ופיתוח ופתוחה מאוד לחברות ישראליות. חברות דניות רבות מבקרות בארץ במסגרת משלחות שאנו מארגנים, והדנים פתחו מרכז חדשנות בתל אביב".

קופרשטוך מוסיף, כי ישנן מספר חברות השקעה שמתעניינות בפעילות החברות הישראליות בתחום הבריאות הדיגיטלית, כמו חברת "Novo Nordisk", "שהיא חברת תרופות בינלאומית, דנית".

גם בישראל מתעניינים מאוד בשיתוף פעולה עם הדנים בתחום מדעי החיים. "דנמרק היא קרקע נוחה לשיתוף פעולה. ארץ יעד מובהקת, בזכות המבנה, הגודל, אך גם בשל המעורבות הממשלתית". שיתוף הפעולה צפוי לקרום עור וגידים בשנה הקרובה.

 

מה צפוי בשנת 2019?

הנציגות הישראלית מקיימת פגישות במסגרות קיימות בתחום הבריאות והציוד הרפואי. "בין אם במסגרת השתתפות בתערוכות בינלאומיות, כמו תערוכת Medica שתתקיים בדיסלדורף, גרמניה, או באירועים בישראל כדוגמת Med in Israel".

תחום הבריאות הדיגיטלית בדנמרק נושא עמו הבטחה גדולה. "נכון להיום, לחברות הישראליות יש יתרון מסוים בתחום, וחבל לא לנצל זאת בשווקים השונים. אולם, עם הזמן היתרון הזה הולך ומצטמצם, בשל התחרות הרבה. צריך להביא בחשבון, שהשוק הדני הוא שוק מתוחכם, שפתוח מאוד לטכנולוגיות חדשות, ובייחוד בכל הקשור לדיגיטליזציה ואוטומציה", מסכם קופרשטוך.

 

> למידע נוסף על שירותי המינהל וליצירת קשר:

הנציגות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בדנמרק - trade@copenhagen.mfa.gov.il

סימנייה