דילוג לתוכן

רפואה דיגיטלית 2019

חזרה

הודו: חלון הזדמנויות לישראלים

הנציג הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בהודו, ברק גרנות, מתאר תמונת מצב מעניינת ואופטימית מאוד בתחום הבריאות, מפרט לגבי השינויים המהירים שחלים כעת בהודו ומסביר מדוע כדאי לחברות ישראליות שמתמחות באבטחת מידע וניהולו, בביג-דאטה, ביישומים של רפואה מרחוק ועוד, להיכנס לשוק ההודי

כשהיא מתקרבת בצעדי ענק לסין, ואף עומדת לנשל אותה בקרוב מראש רשימת המדינות הגדולות בעולם מבחינת כמות התושבים, הודו מצמצמת פערים גם בתחומים טכנולוגיים רבים ומציגה חלון הזדמנויות מעניין מאוד לחברות הישראליות.

 

האתגרים שהניעו את גלגל התנופה

הודו, המדינה השנייה בגודל האוכלוסייה שלה בעולם (1.3 מיליארד הודים, נכון להיום) היא גם מדינה צעירה מאוד, שהגיל הממוצע בה עומד על 37. בין השאר בשל תוחלת החיים הממוצעת, הנמוכה במיוחד (59.3, לעומת 82.41 בישראל, למשל). תמותת התינוקות, לעומת זאת, גבוהה במיוחד, והסטטיסטיקה הרשמית מדברת על 40 תינוקות מתוך 1,000 שאינם שורדים מסיבה כזו או אחרת.

עובדות אלה מצטרפות לעובדה שבהודו, בהשוואה לישראל שבה יש כמעט חמישה רופאים על כל אלף איש, יש בקושי רופא אחד על כל אלף איש. לדברי ראש נציגות משרד הכלכלה והתעשייה בשגרירות ישראל בניו דלהי, הודו, ברק גרנות, קיים בהודו מחסור חמור מאוד ברופאים, ובמיוחד ברופאים איכותיים, המעדיפים את הרפואה הפרטית, ואף מהגרים למדינות אחרות בעולם. 

רוב בתי החולים של הודו הם ציבוריים, אך 74% מהכסף במערכת הבריאות מגיע למערכת הרפואית הפרטית. נכון להיום הודו מוציאה רק 1.15% מהתמ"ג על תחום הבריאות. פוליטיקאי בכיר בהודו, למשל, שזקוק לאשפוז בבית חולים, כנראה יעדיף בית חולים פרטי ולא ממשלתי, הסובל מעומסים אדירים, תורים נוראיים, סטנדרטים נמוכים יחסית למקובל בעולם ולעתים אף תברואה לקויה.

הפערים הסוציו-אקונומיים בלתי נתפסים. מיעוט שבמיעוט מחזיק בביטוח בריאות כלשהו. אך למרות כל זאת, ענף הבריאות של הודו גלגל בשנת 2017 כ-160 מיליארד דולר, וצפוי להגיע ל-372 מיליארד דולר ב-2022.

בהודו הבינו שלא סביר שיוכלו להקים מרכזים רפואיים ובתי חולים בכל כפר ברחבי תת היבשת, ולכן החליטו להנגיש את הרפואה המתקדמת למרפאות המרוחקות באמצעים דיגיטליים וליצור שיתופי פעולה לעניין זה, גם עם הסקטור הפרטי. 

ישנם כמה תחומים שמקבלים דגש מיוחד, בהם המאבק בסרטן (שיעור התחלואה מסרטן גבוה במיוחד בהודו, ונובע בין היתר מזיהום אוויר, חשיפה לשמש ואורח חיים לא בריא), בריאות האם והילד (בהודו שואפים לעבור לבדיקות באמצעים דיגיטליים) ורפואה מרחוק (Telemedicine) – הכוונה היא לספק מרשמים וייעוץ רפואי בשלט רחוק.

 

חדירה של תקשורת לפריפריה 

חדירת אמצעי הרפואה הדיגיטלית (כמו ה-Telemedicine) לשוק מתאפשרת בזכות השינוי האדיר שחווה הודו בשנים האחרונות בפריסת הרשת הסלולארית, שמגיעה כיום כמעט עד לכל קצוות הודו, כולל חיבור לרשת החשמל תחת הממשלה הנוכחית. "ממשלת הודו הצליחה להגיע למצב שבו אין כפר כיום שלא מחובר לחשמל", מציין גרנות. דו"ח הניידות שפרסמה באחרונה חברת אריקסון, קובע כי הודו היא המדינה הכי צומחת בשוק הסלולר, עם תוספת של 31 מיליון משתמשים ברבעון. 

בצד כל הרשתות הפרטיות למיניהן, פועלת גם רשת סלולארית ממשלתית בשם BSNL, שתפקידה, בין השאר, לאפשר נגישות למידע גם לקצוות המרוחקים והחלשים של המדינה. "זה לא אומר שכולם באזורים אלו יכולים לגלוש היום בדור שלישי ורביעי - אבל הודו מתקרבת לשם בצעדי ענק" מציין גרנות ומוסיף כי בין השאר קיים שיתוף פעולה מעניין עם חברת פייסבוק העולמית המפעילה WIFI מהאוויר ומתבצעים ניסיונות רבים לספק נגישות לאחרון התושבים בהודו לרשת האינטרנט. כניסתה של חברת  JIO- חברת התקשורת הניידת של תאגיד רילאיינס, אפשרה הנגשה עוד יותר משמעותית של רשת התקשורת והשירותים הנלווים לה. בין השאר העניקה חברת JIO כרטיס SIM עם דאטה ללא הגבלה לכלל המשתמשים, ללא כל עלות (!) לתקופה של מספר חודשים. לצד זאת, הציעה החברה טלפון סלולארי במחיר נגיש ומאוד זול (בעלות הנחשבת אפשרית אפילו לתושבים ההודים באזורים הכפריים), עם יכולת תקשורת מתקדמת, יכולת קליטה של דור רביעי ויכולת העברת נתונים מהירה וגם מסך באיכות סבירה. כמובן שהמהלך של JIO גרר אחריו הורדת מחירים גם בקרב המתחרות החזקות, וייצר הנגשה של שירותי טלפוניה, אינטרנט ותקשורת המונים דיגיטלית לאוכלוסיות שבעבר לא חלמו להרשות לעצמם אפילו אחזקה של מכשיר וקו.

לדברי גרנות, לשוק ההודי פוטנציאל עצום לכניסה של תקשורת דיגיטלית. "צריך לזכור, שהודו היא צרכנית תקשורת ומידע נלהבת. שלושת ערוצי היוטיוב הנצפים ביותר בעולם כיום הם הודיים. למעשה, התושב ההודי צורך בממוצע כשבעה ג'יגה של דאטה בחודש – נתון מפתיעלכאורה".

כבדרך אגב, מספר גרנות, אחת האפליקציות הפופולריות ביותר בהודו כיום היא אפליקציה שמאפשרת העברת מידע באמצעות Bluetooth. אחת הסיבות לכך היא העובדה שכמחצית מאוכלוסיית הודו כלל לא גרה ביישובים עירוניים, אלא במרחב הכפרי, שבו אין בהכרח גישה לקליטה סלולארית מהדור השלישי או הרביעי. "מה שקורה הוא, שתושב הכפר מגיע אל העיר, מוריד לסלולארי שלו את המידע - אלה יכולים להיות, למשל, סרטוני הדרכה רפואיים, או אפילו תשובה שהתקבלה מהרופא - וכשהוא חוזר בערב לביתו הוא יכול לשתף במידע את בני משפחתו/חבריו".

"בשנים האחרונות הרגולציה בהודו מנסה להגדיר בצורה אחידה ומחייבת כיצד נכון וצריך להגן על תיקים רפואיים דיגיטליים, איך מנגישים את המידע באמצעות המכשיר הסלולרי, איך בתי חולים אמורים, אם בכלל, לתקשר זה עם זה, איך מגינים על המידע הרפואי הפרטי והרגיש ועוד. אין ספק שאנו נמצאים כעת בתקופה של צמצום פערים בכל הקשור למתן שירות רפואי בהודו, שגם עתיד לשפר את יעילות וטיב השירות שהמטופלים מקבלים וגם להקל על נותני השירותים עצמם", הוא מוסיף.

 

הזדמנות לחברות ישראליות

"שלוש הנציגויות הכלכליות בבנגלור, דלהי ומומבאיי – נציגויות משרד הכלכלה והתעשייה בהודו - מעורבות בשורה ארוכה של תהליכים לקידום הייצוא הישראלי בתחומים רבים, לרבות בריאות דיגיטלית, מצד אחד, ומצד שני למשיכת השקעות מהודו לישראל בתחום זה ובמגוון תחומים אחרים. אנו מאמינים שהשינויים שחלים עכשיו בהודו יכולים להוות הזדמנות מצוינת לחברות ישראליות", מציין גרנות. 

במרץ 2019 יתקיים אירוע Med in Israel, שבמסגרתו הנציגות מתכוונת להביא לישראל שחקנים ראשיים מתחום הבריאות הדיגיטלית בהודו. בנוסף צפויות  הנציגויות בדלהי ובמומבאיי לארח בהודו, באוגוסט 2019, משלחת של חברות ישראליות בתחום. מעבר לכך, "וכמו בכל שנה", מוסיף גרנות "אנו צפויים להיות מעורבים בתיאום פגישות בין חברות ישראליות להודיות ובתערוכות בינלאומיות שבראשן תערוכת Medica השנתית, המתקיימת בדיסלדורף. השנה נשים דגש מיוחד על התחום הדנטלי ונציג ציוד רפואי ופתרונות דיגיטליים בתחום זה". 

מעצם קווי הדמיון בין דרום אפריקה להודו, נציגות דלהי צפויה לשתף פעולה השנה עם הנציגות בדרום אפריקה, ובתוך כך - לארגן מבעוד מועד פגישות בין משלחת ענקית שיוצאת מהודו ל-Africa Health לבין חברות ישראליות שהולכות להציג שם בביתן הישראלי, "ובכלל, לסייע לכל חברה ישראלית שמחפשת להבין, להכיר ולהיחשף להזדמנויות שמזמנת הודו.

"בנוסף, יש פרויקט מעניין שאנו מבצעים עם NGO) Start-up Nation Central ישראלי שתפקידו לקדם חדשנות בתחום ולחשוף את חברות ההזנק הישראליות בפני בעלי עניין מהזירה הבינלאומית) במסגרתו אנו מאפשרים לחברות ישראליות, שנבחרו לאחר סינון ומיון, להשתלב בפיילוטים במרכזים רפואיים בהודו. השותף שלנו בהודו לצורך העניין הוא איגוד ספקי הבריאות של הודו, שאנו מגישים לו רשימה של חברות ההזנק (הסטארטאפים), הוא משתף את המידע עם החברים באיגוד, ולאחר סינון הם פונים לחברות הרלוונטיות". לדברי גרנות, קל יותר לחברות שהוכיחו את הטכנולוגיה שלהם במרכז רפואי הודי, להיכנס לשוק הפרטי ואז, בהמשך, לקבל דריסת רגל גם בשוק הציבורי. 

נוסף על כך יש תוכניות ממשלתיות ישראליות כמו תוכנית הפיילוטים של רשות החדשנות (שמהווה חלק מהתוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית), במסגרתה הרשות אמורה לממן פיילוטים בחו"ל כדי להגדיל את סיכוייהן של החברות הישראליות.

תוכנית נוספת, התוכנית להתאמת מוצרים למדינות מתפתחות, מאפשרת לחברה ישראלית בתחום הבריאות הדיגיטלית, שיש לה פתרון והיא רוצה להתאים אותו לשוק מתפתח ספציפי, לפנות לרשות החדשנות במשרד הכלכלה והתעשייה (לשעבר המדען הראשי) ולבקש תמיכה.

אפיק נוסף של רשות החדשנות הוא קרן I4F – קרן בילטרלית שהושקה בינואר 2018 במטרה לממן פרויקטים של מחקר ופיתוח משותפים לחברות הודיות-ישראליות במגוון תחומים אזרחיים, לרבות הבריאות הדיגיטלית. "בקרן זו אפשר לקבל סבסוד של עד 50% מתהליך המחקר והפיתוח, כל עוד הוא משותף לחברה הודית ולחברה ישראלית".

בנוסף ניתן להיעזר במערך כלי סיוע לתעשייה, במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, שבמסגרתו קרן הפרויקטים שיכולה לממן פרויקטי פיילוט או הוכחת היתכנות גם בהקשר של בריאות דיגיטלית, וכן תוכנית "כסף חכם". האחרונה מאפשרת לחברה ישראלית בעלת ניסיון, הרואה בהודו שוק יעד, סיוע במימון המאמצים השיווקיים בשוק ההודי, וזאת באמצעות תמיכה מימונית במאמצי השיווק והקמת הפעילות בהודו. גרנות מדגיש, כי בשונה ממדינות אחרות - במקרה של הודו מדובר בסבסוד כפול לזכאים.

 

מה מחפשים בהודו בתחום הבריאות הדיגיטלית?

לדברי גרנות, נוצר חלון הזדמנויות מעניין לחברות ישראליות שיש להן ניסיון בניהול תיקים דיגיטליים, חברות שעוסקות באבטחת מידע של רישומים רפואיים, בניהול מידע, בתקשורת מתקדמת בין בתי חולים למרפאות, ובכלל – בחברות שמתמחות בתחום הביג-דאטה, אבטחת סייבר ופינטק – בהיבט של תשלומים דיגיטליים, וכמובן גם בתקשורת וידיאו (היישומים המאפשרים רפואה מרחוק, תקשורת בין רופאים ולקוחות, השגחה מרחוק על חולים ומאושפזים, הכשרה מקצועית מרחוק ובקרה על מדדי בריאות שונים – כמו מכשור רפואי לביש, ופתרונות שיכולים לספק אינדיקציה על בריאות המטופלים).

"בהקשר הזה", גרנות מוסיף, "הממשלה ההודית כבר עושה צעדים, כמו הקמת STN) State Telemedicine network) - תשתית תקשורת מאובטחת להעברת מידע רפואי בין מרפאות, E-hospital - מערכת הנחייה רגולטורית רפואית לבתי חולים, AIIMF Digital – המבקשת להביא ליצירת זיהוי אישי ייחודי לכל מטופל, כך שיהיה אפשר לעקוב אחר הטיפול בו ותוצאותיו, לבצע רישום ביג-דאטה שאפשר לנתח ולהסיק מסקנות. היום הרגולציה ההודית מחייבת יצירת זיהוי שכזה. לבסוף, צעד נוסף הוא מערכת דיגיטלית מעניינת שנקראת MCTF) Mother and Child Tracking System), מעין טיפת חלב, שמטרתה למנוע תמותת פעוטות ותינוקות".

 

מעריצים את ישראל

"בהודו אין ניצחונות מהירים", מזהיר גרנות חברות ישראליות שמעוניינות להיכנס לשוק ההודי. "מדובר בשוק מורכב ורווי אינטרסים. הודו מצויה עדיין הרחק מאחורי מדינות המערב במדדי עשיית העסקים והתחרותיות – למרות קפיצות משמעותיות בשנים האחרונות בשני מדדים אלו - וחשוב להבין שלא ניתן לצפות להצלחה בפרק זמן של חודשים או אפילו שנה. תהליכים עסקיים בהודו פשוט אורכים המון זמן, ונתונים לשינויים תוך כדי תנועה. לעתים זה בהחלט יכול לייאש.

"חברה ישראלית עלולה לגלות, גם אחרי חתימה על הסכם, שזה רק בסיס לתחילת מו"מ. חובה לבקר בהודו, להיות נוכח, להכיר את השחקנים, ללמוד את הרגולציה, את הכללים, את הסטנדרטים בהליכי התקינה והרגולציה, להבין אפילו איזה סוג של חברה צריך להקים בשוק כדי שלא תמצאו עצמכם מרוויחים הרבה כסף אבל לא מצליחים להוציא אפילו רופי אחד מגבולות המדינה", הוא מסכם, אך מדגיש כי הממשל ההודי הנוכחי מאוד אוהב את ישראל. "ישראל היא מותג חיובי מאוד, שהודו לא חוששת להזדהות אתו. למעשה, הממשל ההודי מעודד עשיית עסקים עם ישראל, ורואה בה דוגמה ומופת. 

"יש הערצה של ממש לישראל מעצם העובדה שהיא והודו "נולדו" כמעט באותה השנה. שתיהן השתחררו מעול השלטון הבריטי והתחילו כמעט מכלום, שתיהן חיות בסביבה מאוימת, מוקפות אויבים ומתמודדות עם אתגרים דומים בתחום האקלים, המחסור במים, החקלאות, הרב תרבותיות, והמשאבים הלאומיים. 

"בנוסף, אנחנו יכולים לומר כנספחות, שאם ב-2015 היינו עדים לסדר גודל של שלושה סיפורי הצלחה בשנה, הרי שבשנת 2017 כבר ראינו 16 סיפורי הצלחה, וב-2018 כ-10-12 סיפורי הצלחה ישראליים כאן בדלהי, ומספר דומה בשתי הנציגויות הנוספות במרחב (בנגלור ומומבאיי). התפקיד שלנו, כנציגות כלכלית, הוא פשוט לפתוח דלתות עבור חברות ישראליות בשוק, גם מול גורמי ממשל וגם מול חברות פרטיות. בהתאם לצרכי החברה, אנו מנסים לספק מפיצים, סוכנים, משקיעים, יועצים וכל מה שצריך, ולרוב גם מצליחים".

 

תוכנית בריאות חסרת תקדים בהיקפה

"לאור החלטת ממשלת ישראל על ההשקעה בתוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, אנחנו משוכנעים שהפוקוס יעבור מקידום ציוד רפואי באופן כללי לקידום פתרונות רפואיים בבריאות הדיגיטלית, ותוכנית העבודה לשנת 2019 מתוכננת סביב הנושא. 

"בנוסף, תוכניתה החדשה של ממשלת הודו, שהושקה לפני כחודשיים - חוק הבריאות הממלכתי, המכונה "Modicare" (על שם "Obamacare" האמריקאית), ללא ספק מדהימה וחסרת תקדים בהיקפה. מטרת התוכנית היא, בין היתר, לספק כיסוי רפואי בסיסי ל-500 מיליון הודים חסרי אמצעים, לקבוע תעריפון קבוע ל-1,400 טיפולים ובדיקות (מעין סל בריאות), כאשר התשלום מועבר ישירות לבתי החולים ללא שימוש בכסף מזומן. במקביל, מתכננת הממשלה הפדרלית של הודו להביא לשדרוג 150 אלף מרכזים רפואיים עד שנת 2022, העתידים להתמקד ברפואה מונעת, בטיפול במחלת הסכרת, מחלות לב והשמנת יתר.

"ממשלת הודו מקווה להחזיר את העלות העצומה של התוכנית (יותר מ-60 מיליארד דולר בשנה) בין השאר באמצעות כלכלה שמבוססת על פחות מזומנים ויותר שימוש בתשלומים דיגיטליים, הקלים יותר לפיקוח ומעקב ובתוך כך – גם לגביית מיסים כחוק. בנוסף, בהודו נפתחו בשנתיים האחרונות מספר חסר תקדים של 330 מיליון חשבונות בנק, שמאפשרים לרשויות המס לעקוב טוב יותר אחר העברות הכספים במדינה. מדובר במהפך אדיר, שכבר מכניס יותר כסף לקופת המדינה ויכול לממן פרויקטים רחבי היקף, כמו Modicare". לצד זאת, גובר השימוש בשירותים כמו ארנקים דיגיטליים ואמצעי תשלום מקוונים רבים. במקביל, הממשלה השיקה לפני כשנה את המס העקיף האחיד - GST - שאף הוא מסייע בידה לגבות יותר מסים ובתוך כך - לממן פרויקטים גרנדיוזים, לרבות פרויקטים לאומיים בתחום הבריאות.

> למידע נוסף על שירותי המינהל וליצירת קשר:

הנציגויות הכלכליות של משרד הכלכלה והתעשייה בהודו:

במומבאי - mumbai@israeltrade.gov.il
בניו דלהי - delhi@israeltrade.gov.il
בבנגלור - Bangalore@israeltrade.gov.il

סימנייה