כמוקד של סכסוכים פנימיים וחיצוניים ושלל בעיות ביטחון – קולומביה משוועת לפתרונות שהסייבר הישראלי יכול לספק לאזרחים, לחברות ולמוסדות השלטון. ארז זיונץ, הנספח הכלכלי-מסחרי של ישראל בקולומביה, מספר על האפשרויות שעומדות בפני מי שמוכן להתמודד עם שוק מאתגר זה 

תמונת מצב

מצב ה-Cyber Security בקולומביה אינו מזהיר. אפשר לומר שהיא נמצאת קצת מאחור בכל מה שקשור בסייבר לעומת מדינות המערב, אך החדשות הטובות הן שהישראלים מאוד פעילים בתחום זה בקולומביה. כך למשל מרכז הסייבר של משטרת קולומביה נבנה על ידי חברה ישראלית ומרכזי הסייבר של הבנקים בחלקם אופיינו ונבנו על ידי יועצים ישראלים.

בקולומביה היחס בין כמות העשירים לכמות העניים על פי מדד ג'יני הוא בין הפחות מאוזנים בעולם. זה אומר שאמנם קולומביה היא מדינה מאוד עשירה, אבל הכסף תחום במקומות מסוימים. כך למשל 60% מהמיסים משולמים על ידי 5,000 אנשים בלבד. קבוצות השליטה ותאגידים עשירים אלו מתמודדים עם ריגול תעשייתי, סחיטה דיגיטלית ופריצות. הם זקוקים לחברות שיודעות לזהות מי עומד מאחורי ההתקפות נגדם וכיצד להתמודד איתן. יש עניין רב בטרנד האחרון של עולם הסייבר ה- Cyber Intelligence – כלומר, ריגול תעשייתי בתחום האפור והבנת איומים אסטרטגיים. חברות ישראליות מתחילות להיכנס לשוק הזה כאן.

קרטלי הסמים עובדים במזומן, לכן הסייבר פחות חשוב להם. גם להם יש "שירותי סייבר" - אבל יותר בתחום הפלילי והסחטני. יש ארגוני פשע שמעורבים גם בזה, אבל כנראה שבקולומביה איום פיזי עדיין חזק יותר מאיום אינטרנטי. רוב הקולומביאנים לא מאמינים בבנקים. 80% מהם הם בעלי חשבון בנק לא פעיל. זה אומר שאמנם יש להם חשבון, שאליו מגיעה המשכורת, אבל ברגע שהיא נכנסת הם באים לבנק ומוציאים מייד את הכסף. חוסר האמון שלהם בבנקים נובע מכך שממשלת קולומביה החליטה בעבר להטיל מיסים שונים על חשבונות הבנקים. כך למשל בכל פעולה בנקאית, יש לשלם 4 פזו מס על כל 1,000 פזו בהעברה בנקאית. זה הביא למצב שרוב האזרחים נחשבים non bankable.

מכיוון שרוב הקולומביאנים לא משתמשים בשירותי בנקאות רגילים, התשלום במובייל מאוד נפוץ. מסיבה זו, אפילו הבנקים נכנסו לאפליקציות מתקדמות כדי לשכנע אנשים להשתמש בשירותי הבנק. חברה ישראלית שמאפשרת לשלם דרך הרשתות החברתיות נשכרה לאחרונה על ידי אחד הבנקים המובילים בקולומביה למטרה זו, וחברה אחרת התחילה פיילוט של ארנק אלקטרוני עם בנק אחר.

כמות תקיפות הסייבר במובייל נמצאת בעלייה מתמדת בקולומביה, כאשר המדינה מתמודדת כיום עם מספר סוגי תקיפות. התקיפה הנפוצה ביותר היא "תקיפה פיזית" - גניבה פשוטה של המכשיר ואז פריצה לכל המידע האגור בטלפון הנייד. זה יכול להיות מידע פיננסי ששמור בו או הודעות ותמונות פרטיות שיכולות להביא במקרים מסוימים לסחיטה ודרישות כופר. אך בקולומביה יש גם תקיפות מתקדמות יותר כמו פריצה מרחוק וקלונינג של טלפונים לטובת גניבת זהות, התחזות לאחרים וגניבת מידע. ממדי התופעות האלו גורמים לצורך בוער בקולומביה לפתרונות בהגנת סייבר לטלפונים ניידים.

נקודות החולשה הקולומביאניות

סקטור הבנקאות בקולומביה נחשב כיום לחוליה החלשה במדינה מבחינת סייבר.  סקטור זה סופג הכי הרבה התקפות סייבר כיום. הרבה מן המתקפות מגיעות מהשכנה, ונצואלה, אך לא כולן. הבנקים מתמודדים עם פריצות רבות לחשבונות פרטיים, דרישות כופר מסוג ransomware והפלות של אתרי האינטרנט שלהם.

כפי שנפוץ בבנקים ברחבי העולם, מידע על התקפות ונזקים מסוג זה לא מפורסמים על ידי הבנקים וההתמודדות מתנהלת הרחק מאור הזרקורים. הסיבה המרכזית להתקפות רבות אלו היא העובדה שלמערכי הסייבר של סקטור הבנקאות בקולומביה יש כברת דרך שעליהם לעשות על מנת להגיע לסטנדרטים מערביים והם מהווים מטרה קלה ומפתה יותר מהסקטור הציבורי.

הנקודה הישראלית

בתחום הסייבר, הנציגות הכלכלית קיימה במשך כמה שנים בשיתוף עם נספחות משרד הביטחון אירוע בשם "סייבר קולומביה" שבמסגרתו 15-10 חברות ישראליות מציגות את מרכולתן לממשל הקולומביאני ולגופי הצבא והמשטרה המקומיים. האירוע כלל דוברים ישראלים ונציגי חברות אשר נפגשו ליומיים של פגישות והרצאות עם כלל הגורמים הרלוונטיים.

לצערנו, נוכחנו לדעת כי במגזר הציבורי בקולומביה קצב החתימה על עסקאות בתחום הסייבר הוא איטי - ולכן הפסקנו לקיים את האירוע והתמקדנו בסיוע ממוקד ופרטני לחברות הישראליות מול גורמים מקומיים, עם מספר מקרי הצלחה יפים. עם זאת, לא אמרנו נואש לגבי תערוכות ואירועים, ולכן הנציגות שיתפה פעולה שוב עם נספחות משרד הביטחון לתמיכה בביתן הלאומי בתערוכת EXPODEFENSA, שהתקיימה בדצמבר 2017. הביתן כלל 17 חברות ישראליות, שרובן הציעו גם פתרונות סייבר. כמו כן, הנציגות סייעה לאירוע סייברטק פנמה, אשר אורגן על ידי סייברטק ישראל בפנמה סיטי בפברואר 2018 ובו חברות ישראליות הציגו את יכולותיהן ופגשו אנשי קשר רלוונטיים.

הנציגות הכלכלית החלה לפעול גם במדינות נוספות במרחב, ובעיקר במדינות הקאריביות. המדינות הקאריביות מהוות מקלטי מס ולכן סקטור הבנקאות בהן גדול ביותר וזקוק לפתרונות סייבר רבים. בהקשר זה חברות ישראליות יקימו בתי ספר לסייבר וכן יספקו פתרונות סייבר לסקטור הבנקאי אך גם לציבורי והביטחוני.

דוגמה נוספת שניתן לציין היא תהליך שהנציגות מובילה עם אחת החברות הגדולות במשק הקולומביאני - הקמת מרכז סייבר עבור החברה, שנותנת שירותי תקשורת ו-IOT לכ-20 אלף חברות. מרכז הסייבר יתבסס על הטכנולוגיה הישראלית וינוהל על ידי מומחים ישראלים.

פוטנציאל מדהים לאמיצים

כשאנשי עסקים ישראליים שואלים אותי כנציג כלכלי למה קולומביה היא שוק מעניין, אני משיב להם שקולומביה היא הסוד ששמור לאמיצים: מי שאמיץ מספיק להגיע לקולומביה, מבין את הפוטנציאל המדהים שטמון במדינה.

קולומביה היא מדינה עם אוכלוסייה של כמעט 50 מיליון איש! והיא המדינה הידידותית ביותר לישראל בדרום אמריקה, בה לישראל ולחברות הישראליות יש מוניטין מצוין שפותח דלתות. זו מדינה שחיה ונושמת ארצות הברית, שרוצה וצריכה פתרונות סייבר שיאפשרו אורח חיים מערבי לאזרחיה. מדינה שרוצה לשנות את מצבה, אשר הביאה לסיומו את סכסוך רב השנים עם ארגון הגרילה FARC ורוצה להתקדם.

עסקים בתחום הסייבר בקולומביה מתאימים לאנשים שמבינים תרבות עסקית שונה מהישראלית והאמריקאית ומוכנים לקחת בחשבון, למשל, שמושג הזמן כאן גמיש. לא מקבלים תשובה מייד. מצד שני יש כאן אלמנטים של תרבות עסקית מערבית.

ברמה הפרקטית, חשוב שהדיאלוג ייעשה בספרדית וכמובן שחשוב שחומרי השיווק יהיו בספרדית. אם מדובר בחברה שיש לה קצת יותר כסף – אנחנו ממליצים לתרגם את אתר הבית שלה לספרדית. זה שוק אדיר בסופו של דבר – של יותר מ-380 מיליון איש, ממקסיקו עד צ'ילה וספרד - והוא שווה את ההשקעה.

משרד התיירות הקולומביאני מתגאה בסיסמה השיווקית שיצר: "הסכנה היחידה בקולומביה היא שתחליט להישאר בה". אני ממליץ למתעניינים לבוא ולראות. יש לקולומביה מוניטין מסוים שבנוי מחופים, סכנה ואבקה לבנה, אבל כשמגיעים מגלים שיש כאן עוד הרבה דברים נוספים ושונים בתכלית.