אסתר פרץ-בורק, הנציגה הכלכלית של ישראל בהונג קונג, מספרת על המודעוּת הגוברת לצורך באבטחת מידע בבירה הפיננסית של אסיה ועל הפתיחות הרבה לחברות ישראליות בסקטור זה. הפיכתה הצפויה של הונג קונג ל'עיר חכמה', תגביר להערכתה את הצורך בטכנולוגיות דיגיטליות אמינות ובטוחות להתנהלות התקינה 

הונג קונג היא ללא ספק מקרה ייחודי בעולם המדיני והכלכלי; אף שהיא שייכת באופן רשמי לסין, היא נהנית ממידה רבה של אוטונומיה פיננסית וכלכלה משגשגת - אחת הכלכלות החופשיות בעולם, אשר מבוססת במידה רבה על סחר בינלאומי. למרות היותה אי קטן בגודלו, כעשירית בלבד משטחה של ישראל, הונג קונג תופסת את המקום העשירי בעולם בהיקף הסחר שלה, ומרכז הבנקאות שלה הוא ה-11 בגודלו בעולם. מספר התושבים בהונג קונג עולה על שבעה מיליון והתל"ג לנפש בה דומה לתל"ג במדינות המתקדמות ביותר באירופה.

אסתר פרץ-בורק, הנציגה הכלכלית של ישראל בהונג קונג, נמצאת בצומת הסואן והחשוב הזה ומשקיעה מאמצים על מנת לעודד השקעות של גופים שונים בהונג קונג בחברות ישראליות, ולקדם את הייצוא הישראלי להונג קונג, או דרך הונג קונג, לסין ולרחבי אסיה. לצורך כך פועלת פרץ-בורק להרחבת רשת הקשרים המקומית עם משקיעים, עם שחקנים מובילים בשוק, עם מפיצים ועם לקוחות פוטנציאליים. במקביל היא קושרת קשרים עם גורמי ממשל, ארגונים, התאחדויות ואוניברסיטאות. מתוקף תפקידה היא מסייעת לחברות ישראליות הפונות אליה בבקשות שונות ופותחת עבורן דלתות אצל גורמים מקומיים, יוזמת אירועים בהונג קונג עם משלחות מישראל ומארגנת ביקורים של גורמים מהונג קונג בישראל.

תמונת מצב

"בהונג קונג, כמו במדינות מפותחות אחרות, ההתקדמות המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) מתבססת יותר ויותר על האינטרנט, על תשתיות התקשורת, על שרתי אחסון מידע ועל אמצעים חכמים שונים", אומרת פרץ-בורק. "ארגונים רבים בהונג קונג מחפשים טכנולוגיות מתקדמות כדי לפתח מוצרים חדשים ולקדם שירותים יעילים וחדשניים, אך רמת המודעות שלהם לאבטחת המידע לא תמיד גבוהה דיה. מה גם  שחברות לא תמיד מביאות בחשבון את האיומים העלולים להתממש במסגרת מתקפות סייבר עליהן, לאחר הטמעת המערכות".

התפתחות עולם הפינטק והמטבעות הדיגיטליים מחזקת את הצורך בפתרונות טכנולוגיים חזקים, חדשניים ויעילים יותר מפני מתקפות סייבר. צרכנים רבים משקיעים את מיטב כספם דרך מערכות אלו ועל היצרנים והמפתחים לתת להם מענה אמין ובטוח. ההנחה היא כי הדרישות לפתרונות אבטחת מידע ילכו ויגברו מצד הגופים הפיננסיים ומהבנקים בהונג קונג.

"אף שנושא אבטחת המידע היה תמיד חלק מהתוכניות הממשלתיות", מסבירה פרץ-בורק, "בעבר ראו נציגי הממשלה והפקידים את ההשקעה בה כמותרוֹת, וכיום הגורמים החשובים בהונג קונג נמצאים במרוץ אחר שדרוג מערכות האבטחה שלהם".

פרץ-בורק מצביעה על שנת 2000 כעל שנת מפנה בהפנמת חשיבות אבטחת המידע, מודעות שהתחזקה עוד יותר לאחר פרשת סנודן. מאז, לדבריה, "הוקמה ועדה ממשלתית לניהול אבטחת מידע שנועדה לפקח על אבטחת מידע בתוך גופי הממשלה; מונה קצין בכיר להובלת ניהול המידע הכולל; וכן הוקמו צוותי היערכות לאירועים של אבטחת מידע. משרד המידע הראשי הממשלתי פיתח וקידם מערכת מקיפה של תקני אבטחה, הנחיות, נהלים ומדריכי תרגול רלוונטיים לשימוש במשרדי ממשלה, במחלקות ובסוכנויות ממשלתיות. הנהלים פותחו בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים, לשיטות עבודה מומלצות בתעשייה ולמשאבים מקצועיים, והם מפוקחים ונבדקים מעת לעת על מנת לעמוד באתגרי האיומים הביטחוניים הגלומים בטכנולוגיות המתפתחות".

"בהונג קונג אין עדיין רגולציה רשמית בתחום הסייבר אך יצאו הנחיות ונהלים בהקשר לגופים הפיננסיים בעיר", מוסיפה פרץ-בורק. "ממשלת הונג קונג מייחסת כיום חשיבות רבה לאבטחת המידע ולביטחון הקיברנטי. משרד המידע הראשי של הממשלה והצוות הממשלתי לתגובת חירום עוקבים מקרוב אחר מצב האבטחה הקיברנטי הכללי בהונג קונג ועובדים בשיתוף פעולה צמוד עם הגוף האחראי על ביטחון הסייבר והטכנולוגיה של המשטרה המקומית ועם המרכז לתיאום צוותי חירום של המועצה המקומית. הם פועלים לקידום המודעות לאבטחת מידע בבתי עסק ובקרב הציבור ומספקים ייעוץ לפעולות מניעה נגד איומים ביטחוניים".  

התקפות סייבר ופעולות מגננה

"ההתמודדות בזירת הסייבר כיום איננה רק מול פושעים אנרכיסטיים, כפי שהיה בעבר", מדגישה פרץ-בורק. "כיום מדובר לרוב במתקפות ממומנות ומאורגנות היטב, שהעומדים מאחוריהן שכללו את שיטותיהם, במטרה לרתום יכולות אסטרטגיות, הגנתיות והתקפיות לצרכים כלכליים ופיננסיים ואף להשיג יתרונות לצורכי מלחמה". איומי הסייבר הם אכן אתגר עולמי: בשנת 2017 גרמו פושעי סייבר לשיבושים משמעותיים ברחבי העולם, והוכיחו שימוש במיומנות טכנית הולכת וגדלה בפריצת ההגנות הקיימות. ההערכה היא כי בשנת 2018 המגמה תגבר והתוקפים ישתמשו בטכנולוגיות הבינה המלאכותית ויגרמו למתקפות חזקות ומשמעותיות יותר. בסקר שנעשה במחצית השנייה של שנת 2017 על ידי חברת הטלקום Telstra, נמצא כי כמעט 15% מהחברות בהונג קונג חוו התקפת סייבר בשנה שקדמה לסקר.  (בהמשך להערה: מדובר באותו דו"ח, מסקנה אחת סקרה את הונג קונג בלבד והשניה את כלל החברות שנבדקו באסיה).

פרץ-בורק מציגה בפנינו נתונים המלמדים כי בשנת 2014 היו בהונג קונג 6778 מקרים של פשעי מחשב, ונגרם נזק של 1200 מיליון דולר הונג קונגי; ובשנת 2016 היו 5939 מקרי פשיעת מחשב, בנזק של 2301 מיליון דולר הונג קונגי. מספר מקרי הפשיעה אמנם ירד במקצת אך ערך האובדן הכספי עלה באופן משמעותי, דבר המלמד על החשיבות הניתנת למערכות המידע והדאטה בייס הקיימים בפלטפורמות השונות באינטרנט. מקרי הפשיעה נעים לדבריה מפריצה למאגרי מדיה ולנתונים אישיים, הונאות בבנקאות הדיגיטלית, הונאות וירוסים דרך הדוא"ל, סחיטה באינטרנט, ועד הונאה דרך המדיות החברתיות.

לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות והאיומים האחרונים בעולם הסייבר, ניכר כי הונג קונג עושה מאמצים לאיתור פתרונות בצורת טכנולוגיות אבטחת סייבר. הדרישה לפתרונות קיימת בקרב ארגונים פרטיים, גורמי הממשל השונים, השירותים הציבוריים, חברות תעופה, בתי קזינו וכדומה.

זאת ועוד, לדברי פרץ-בורק לאחרונה הכריזה ממשלת הונג קונג על רצונה להפוך את הונג קונג ל'עיר חכמה' – משמעות הדבר היא תלות גדולה עוד יותר בשירותי מחשוב, אינטרנט וטכנולוגיות דיגיטליות להתנהלות התקינה של העיר. "כמי שנחשבת לבירה הפיננסית של אסיה", היא מוסיפה, "יש להונג קונג אינטרס מרכזי לשמר ולהרחיב את הפעילות ואת השירותים הפיננסיים שלה ועל כן יש לה עניין מיוחד בטכנולוגיות בתחומי הפינטק והסייבר".

בדרך מישראל לאסיה עוברים בהונג קונג

כמרכז פיננסי אסייתי וגלובלי, הונג קונג מהווה גשר לחברות שרוצות לחדור לפעילות ברחבי אסיה. לדברי פרץ-בורק, ישראל, הנחשבת בעולם למעצמת סטארט-אפ ולמקור לחדשנות, נהנית מתדמית זו בתחום ההייטק בכלל, ועל אחת כמה וכמה בתחום הסייבר, הודות לניסיון הצבאי שמביאים עמם היזמים. בשל כך, היא אומרת, ניכר ביקוש לאנשי מקצוע ישראלים בתחום הסייבר וקיימת פתיחות לפתרונות טכנולוגיים של חברות ישראליות.

עצותיה של פרץ-בורק לחברות ישראליות בתחום הסייבר הרוצות לפעול באסיה הן, ראשית, לעבוד מול הגופים הפיננסיים דרך גורם מתווך, מפיץ או משלב מערכות (אינטגרטור), ולא באופן ישיר. לעתים אמנם מתאפשר מפגש ישיר עם לקוחות קצה בנקים, חברות ביטוח, גורמי ממשלה אשר רוצים לבחון את המוצר מקרוב, אך לדעתה, סביר שגם הם יעדיפו שההתנהלות תיעשה דרך גורם מתווך מקומי, או מול חברות שיש להן משרד מקומי, בייחוד כאשר מדובר בפתרון טכנולוגי הדורש המשך שירות ותמיכה. על כן, רוב החברות הישראליות בתחום הסייבר הפועלות ברחבי אסיה ובעיקר בסין, מחזיקות משרד בהונג קונג האחראי על האזור.

עצה נוספת היא להכיר את התרבות הייחודית של הונג קונג ולכבד אותה. "התרבות בהונג קונג משלבת מודרניזציה מערבית עם תרבות סינית מסורתית, ודורשת מאנשי העסקים הרוצים לבנות שיתופי פעולה התנהלות נכונה וזהירה", היא מסבירה ומפרטת:

  • חשוב להקפיד על נימוס ואדיבות, עמידה בזמנים ושימוש בתארים מדויקים.
  • חשוב להתכונן כראוי לקראת הפגישה ולדעת את החומר על-בוריו. רצוי להדגיש במהלך הפגישה את הערך המוסף השימושי והייחודי של המוצר.
  • בניגוד לנורמה הישראלית, בהונג קונג האינטראקציות הן פורמליות בלבד, ללא מגע פיזי, מלבד לחיצת יד רגילה.
  • משא ומתן נחשב למרכיב חיוני המלמד על עבודה יסודית. לעתים העסקאות החשובות ביותר נסגרות לא בפגישות רשמיות, אלא דווקא באירועים חברתיים ובארוחות ערב.
  • הידע בתרבות המקומית והבנת הדרך המקובלת לעשיית עסקים במזרח אסיה בכלל ובהונג קונג בפרט, חשובה מאוד לפרטנרים המקומיים. על כן מומלץ ליצור שותפות עם גורם מקומי או להקים חברה-בת מקומית.

פותחים דלתות לחברות ישראליות

בהונג קונג ובאזור כולו יש הון עצום, והנציגות הכלכלית הישראלית בראשות פרץ-בורק מסייעת למשוך השקעות מהונג קונג לחברות בישראל. לדברי פרץ-בורק, ההתנהלות הפיננסית בהונג קונג קלה יותר וגופי ההשקעות רבים ומגוונים: בנקי השקעות, קרנות ומשרדים משפחתיים מחפשים להשקיע בטכנולוגיה ובחדשנות. כאמור לעיל, ישראל נהנית מסקרנות רבה בשל תדמיתה כמובילת טכנולוגיה וחדשנות. "הנציגות הכלכלית יכולה לסייע במציאת משקיע אסטרטגי, שיהיה גם שותף מקומי חזק ויסייע בכניסה לשוק" אומרת פרץ-בורק. "מדובר בשותף בעל הון, אך גם כזה שמכיר את חוקי המשחק המקומיים ואת השחקנים המובילים". הנציגות גם מסייעת לחברות להבין את השוק ההונג קונגי – ומעניקה להן מידע מהימן והסבר על מפת השחקנים המקומיים.

מפעם לפעם יוזמת הנציגות אירועי השקעות או אירועים ממוקדי סקטור ומזמינה גורמי מפתח בתעשייה המקומית, כמו גם גורמי ממשל וגופים נוספים. המפגשים חושפים בפניהם את החברות הישראליות והפתרונות שהן מציעות ומסייעים לחברות הישראליות ליצור קשרים ישירים עם שותפים ועם לקוחות פוטנציאליים. הנציגות נותנת מענה גם לפניות ספציפיות של חברות ישראליות ומחברת אותן עם גורמים מקומיים לפי תחום הפעילות המבוקש, וכן מסייעת במציאת שותפים למחקר ופיתוח.

מפגשים פנים אל פנים

"אנו עובדים באופן קבוע עם תוכנת ERM – מערכת ניהול ובקרה של פניות היצואן הישראלי לנציגות הכלכלית", מסבירה פרץ-בורק. "התוכנה מבטיחה רמת שירות נאותה ומקצועית וסיוע לכל חברה הפונה לנציגות, בהתאם לצרכיה האישיים".  

מעבר לטיפול האישי, הנציגות הכלכלית יוזמת ומארגנת אירועים וכנסים בתחום הסייבר ומפגשים עסקיים בין חברות ישראליות לגורמים ממשלתיים ופרטיים בהונג קונג. ההתעניינות במפגשים אלה ממחישה הן את הצורך בפתרונות סייבר והן את האמון בישראל כספקית של פתרונות אלה. במסגרת זו ארגנה הנציגות את האירועים הבאים:

בספטמבר 2017 אירחה הנציגות (בשיתוף עם מכון הייצוא) 'אירוע סייבר' למשלחת בת שבע חברות סייבר מישראל. האירוע כלל סמינר מקצועי ומפגשים עם שחקני מפתח מקומיים בהונג קונג, ביניהם גורמי ממשל רשמיים, בנקים, חברות ביטוח, חברות תשתיות, בתי קזינו, חברות טלקום, חברות תעופה ועוד. לאחר הצגת החברות, התקיימו כ-60 פגישות אישיות שתואמו מראש בין הצדדים. לדברי פרץ-בורק, האירוע היווה פלטפורמה ייחודית לחברות הישראליות שאפשרה מפגש פנים אל פנים עם שחקנים מרכזיים בשוק המקומי לאיתור שותפים אסטרטגיים ולקוחות פוטנציאליים.

בינואר 2018 ארגנה הנציגות ביקור גומלין של כמה חברות מהונג קונג בישראל. המשלחת השתתפה באירוע סייברטק בתל אביב, ובמסגרת זו התקיימו פגישות רבות עם חברות סייבר לפני ואחרי האירוע.

ברבעון השלישי של 2018 מתוכנן 'אירוע סייבר' נוסף בהונג קונג עם משלחת של חברות ישראליות, ובו ייפגשו חברי המשלחת עם משקיעים ועם שותפים פוטנציאליים מקומיים.

בנוסף, חברות ישראליות מוזמנות לקחת חלק לאורך השנה באירוע סייבר נוסף שיתקיים בהונג קונג:

 

16–17 במאי: Cloud & Cyber Security Expo 2018