דנה נהרי, הנציגה הכלכלית של ישראל בהודו, חוותה מקרוב את השינויים שחלו בהודו בשנתיים האחרונות: רפורמת האנטי-מזומנים שהאיצה את הצורך והמודעות לפתרונות סייבר בהודו, והתחממות היחסים המדיניים בין ישראל והודו, שהגבירה את הפתיחות לפתרונות Cyber Security ישראליים 

בבוקר ה-8 בנובמבר 2016 הודיע ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, כי עד סוף היום יבוטלו השטרות של 1000 ו-500 רופי ויֵצאו אל מחוץ לחוק. היה זה חלק מהניסיון שלו להילחם בכלכלה השחורה ובזייפני השטרות שהזינו את הפשע והשחיתות הגוברת במדינה. 'רפורמת האנטי-מזומנים' של מודי נועדה לשנות את ההרגל ההודי לבצע עסקאות במזומן בלבד ולעודד אנשים להפקיד את כספיהם בבנק. מאותו יום נאסר השימוש בשטרות אלה אך אפשר היה, למשך חודשיים, להפקיד אותם בבנקים.  מהלך זה גרם לכך שרבים מיהרו לפתוח חשבונות בנק לראשונה בחייהם (אחוז בעלי חשבונות הבנק נסק מ-50% ל-80%). בנוסף, החליטה הממשלה כי מעתה, התשלומים הסוציאליים יועברו דרך חשבונות בנק בלבד ולא במזומן. הביקוש המידי לפתיחת חשבונות בנק רבים יצר עומס על הבנקים ועלייה משמעותית במספר לקוחותיהם, וכמובן, גידול בנכסי הבנקים – מה שהוביל להבנת הצורך של הבנקים בהגנה על המידע שלהם. הבנקים נתבקשו למנות מנהלי אבטחת מידע (CISO), וכיום פונקציה זו קיימת במרביתם, אם כי עדיין, התחושה היא שהבנקים טרם הטמיעו את תפקידם זה במלואו.

הרפורמה של מודי הייתה מהפכה של ממש. הממשל החל לעודד את העסקים והצרכנים לעבור לאמצעי תשלום חדשניים ומתקדמים כמו ארנקים דיגיטליים ידידותיים, תשלומים בכרטיסי אשראי או בהעברה בנקאית ישירות מהאפליקציה – כל דרך תשלום לגיטימית ובלבד שהיא תאפשר לממשל לעקוב אחר תנועת הכספים, למסות אותם במידת הצורך ולבלום את הכלכלה השחורה ואת הזרמת הכספים לארגוני פשיעה וטרור.

מערכת הבנקאות בהודו

המערכת הבנקאית ההודית מורכבת מ-27 בנקים במגזר הציבורי, 26 בנקים במגזר הפרטי, 46 בנקים זרים, 56 בנקים כפריים אזוריים, 1,574 בנקים שיתופיים (קואופרטיביים) עירוניים ו-93,913 בנקים שיתופיים (קואופרטיביים) כפריים. כל זה, בנוסף למוסדות אשראי שיתופיים. הבנקים במגזר הציבורי שולטים ביותר מ-70% מנכסי המערכת הבנקאית כך שנותר נתח קטן יחסית לשאר המתחרים מהמגזר הפרטי. כמו כן, הבנקים מעודדים את לקוחותיהם לנהל את כספם באמצעות שימוש בטלפונים הסלולריים שלהם.         

דנה נהרי, המשמשת כנספחת כלכלית מומבי יותר משנתיים, חוותה את השינויים הדרמטיים מקרוב. התחום המרתק ביותר לדבריה הוא תחום הבנקאות והטכנולוגיה, שבו חלו השינויים המהירים ביותר. עד לא מזמן, היא מדגישה, לא גילו הבנקים עניין בפתרונות סייבר, ואילו היום הם מחפשים פתרונות, בעיקר למשתמשי הקצה בבנק. הבנקים פועלים להגביר את מודעות הלקוחות להתנהלות זהירה, כגון הגנה ממיילים מזיקים, מווירוסים שעלולים לעבור דרך חומרה ניידת, ועוד. יותר ויותר מחלחלת לבנקים ההבנה כי יש בידיהם מידע חשוב שצריך להגן עליו.

בתוך כך, הפתיחות לפתרונות סייבר הולכת וגוברת בקצב מהיר, אם כי היא עדיין פחותה מהמקובל בעולם המערבי. בהודו היו מעט מקרים של פריצות לבנקים ברשת, מוסיפה נהרי, אך ממעטים לדבר עליהם. כיום, פעילות פיננסית רבה מתבצעת דרך הטלפונים הסלולריים, ששיעור החדירה שלהם בהודו הוא מהגדולים בעולם. כל נושא התשלומים הדיגיטליים ופלטפורמות שונות לתשלומים הם כיום מפותחים יחסית בשוק ההודי ויש לא מעט שחקנים מובילים בתחום זה, עד כדי כך שאחת מחברות הארנקים הסלולריים הגדולות קיבלה לאחרונה רישיון להפוך לבנק.

ידידות אמת

לקשרים המדיניים המתהדקים בין הודו לישראל בשנה האחרונה יש השפעה ברורה על שיתופי הפעולה בין המדינות, קובעת נהרי. חברות ישראליות ממותגות בהודו כחברות בעלות המצאות חדשניות ומתקדמות, בעיקר בתחום הסייבר, וניכר רצון עז לעשות עמן עסקים, עד כדי כך שהיו פניות יזומות לנציגות בבקשה לקשר אותן עם חברות ישראליות רלוונטיות. חברות ישראליות המעוניינות לעבוד עם מוסדות פיננסיים הודיים, צריכות להביא בחשבון את ההעדפה של הלקוחות ההודים לעבוד מול חברה גדולה ואיתנה מבחינה פיננסית, אשר מסוגלת לתת שירותי תמיכה בהודו. לכן הם בדרך כלל יעדיפו חברה שיש לה נציג מקומי. נושא שמעסיק מאוד בעלי עסקים הודים, ושאליו הם חוזרים שוב ושוב, הוא שאלת ה-ROI - אחוז התשואה להשקעה, כלומר, הערך שיקבלו לאחר הטמעת הפתרון המוצע, בעיקר בתחום הסייבר שבו לעתים קשה להוכיח את הנזק שנמנע. לכן חשוב להציג את השירותים המוצעים בצורה מדידה. וכמובן הדבר החשוב ביותר , היחסיים האישיים , חשוב להגיע להודו ולהקדיש את הזמן לשבת עם הגורמים הרלוונטיים בחברות ההודיות .

עבודת הנציגות  

הנציגות פועלת לקידום התעשייה הישראלית בהודו ושיתופי פעולה בין המדינות. בשנה האחרונה נפגשה הנציגות הכלכלית במומבי עם בנקים וחברות פיננסיות ויזמה מפגשים של בנקים הודים עם חברות סייבר ישראליות בארץ ובהודו.
חברות ישראליות המעוניינות בכניסה לשוק ההודי מוזמנים ליצור קשר עם הנציגות. הנציגות תוכל לסייע בחיבור עם בנקים מוסדות פיננסיים ועם אינטגרטורים כאן בהודו, ולתת תמיכה בתהליך ההיכרות וההבנה עם השוק ההודי.