הסקטור הבנקאי המפורסם של שווייץ ניצב מול אתגרי העידן הטכנולוגי. אסי יוסף, הנספח הכלכלי בז'נבה, מסביר מה צפוי לחברות שינסו להתמודד עם הסטנדרטים הגבוהים בעולם עשיית העסקים המקומי

אסי יוסף (39) משמש מזה כשלוש שנים כנספח בז'נבה, שווייץ. הוא כלכלן במקצועו ולפני עבודתו במשרד הכלכלה עבד במספר חברות ישראליות וביניהן סלקום, מכבי שירותי בריאות ונטוויז'ן. לפני כחמש שנים עבר קורס צוערים ולאחר התמחות של שנתיים במחלקת ארגון הסחר העולמי במשרד הכלכלה, יצא לשווייץ, לייצג את ישראל בארגון.

 

1. מוטו אישי: 
לעשות את הדברים בצורה הכי טובה שאני מסוגל ולספק שירות טוב ליצואנים הישראלים.

2. להיות נספח מסחרי:
התפקיד המרכזי שלי נחלק לשני חלקים: הראשון הוא ייצוג ישראל בארגון הסחר העולמי, על פי האינטרסים והמדיניות שקובע משרד הכלכלה. השני הוא קידום חברות ישראליות בשוק השווייצרי. אנחנו פועלים על מנת ליצור הזדמנויות לחברות ישראליות. תרבות עשיית העסקים בשווייץ שונה לחלוטין מזו הנהוגה בישראל, ולכן אני רואה כחלק מהאתגר את ההסבר לחברות ישראליות מה חשוב לעשות ומה חשוב לא לעשות בניסיון לחדור לשוק השווייצרי. הגעתי לתפקיד אחרי עבודה בחברות פרטיות וציבוריות. בעודי מכין דוחות כספיים בשעות לילה מאוחרות באחד מתפקידיי הקודמים חדרה בי ההכרה שהייעוד שלי הוא לא בהכרח לשרת את בעלי המניות. לכן אני שמח מאוד שיש לי הזדמנות לקדם דברים חשובים ומהותיים יותר במסגרת עבודתי כנספח.

האתגרים המקצועיים הם לנסות ולהבין את המנטליות השווייצרית ולגשר על הפערים בעשיית עסקים. אני שואף לייצר תוצרים איכותיים ככל האפשר: גם במסגרת תחום מדיניות הסחר בו מירב עיסוקי וגם במסגרת קידום חברות ישראליות בשוק השוויצרי.

חשוב לדעתי לחשוף ליצואנים הישראלים את הכלים הפיננסיים של משרד הכלכלה ולהסביר על עבודת הפיתוח העסקי שאנו מספקים ועל הדלתות שאנחנו יכולים לפתוח. אנו מנסים כל העת להיות באינטראקציה עם חברות תקשורת גדולות ובנקים גדולים בשווייץ ולייצר פלטפורמות שונות שבהן חברות ישראליות יכולות לזכות לחשיפה. בנוסף, חשוב לנו מאוד שחברות שווייצריות גדולות יגיעו לישראל, יפתחו מרכזי מחקר ופיתוח, ישקיעו בחברות ויביאו כסף לישראל. יש כמובן ויכוח אם רכישת חברות ישראליות על ידי משקיעים זרים זה טוב או רע, אבל זו שאלה גדולה יותר.

3. מה מאפיין את שווייץ בהתייחס לעשייה שלך ולתחום הפינטק?
​שווייץ היא מדינה פדרלית עם 26 קנטונים וארבע שפות רשמיות. יש במדינה בנקים שניתן לחלקם למספר רמות ומאפייני פעילות: שני בנקים גדולים, שמנהלים כספים בהיקף אדיר, בנקים לפי קנטונים ובנק קואופרטיב, שנציגו יגיע לכנס הפינטק בישראל.

מוסדות פיננסיים תורמים בצורה משמעותית לכלכלה השוויצרית. סקטור הבנקאות בשווייץ נפגע בשנים האחרונות באופן משמעותי: נוהל גילוי והחלפת מידע פוגע ביתרון התחרותי שהיה לבנקים השווייצריים במשך עשרות שנים והוא הסודיות. בנקים רבים נקנסו ונקנסים, בעיקר על ידי הרשויות האמריקאית. מדובר בקנסות בהיקף של מיליארדי דולרים, והם מחלישים באופן משמעותי את התעשייה. עם זאת, שני הבנקים הגדולים בשווייץ הם בעלי עוצמה והיקף בקנה מידה שאין שני לו בניהול נכסים בעולם.

4. תן לנו כמה נתונים מספריים מעניינים שמאפיינים את שוק הפינטק בשווייץ:

  • הסקטור הבנקאי אחראי לכ-6% מה-GDP השווייצרי.
  • נכון לשנת 2016, בשווייץ פועלים כ-260 בנקים שונים.
  • מספר המועסקים בענף הבנקאות עומד על 100,000 איש.
  • ב-2016 הבנקים השווייצרים ניהלו הון של כ-6,557 מיליארד פרנק. הרווח הנקי שלהם עמד על כ-16 מיליארד פרנק.
  • בין 2012 ל-2016 חלה עלייה של 132% בהשקעות פינטק.

מרצה אורח 
יורגן פטרי  Jürgen F. Petry| שווייץ

פטרי מחזיק בתואר מתקדם בפיזיקה (Diplom-Physiker) ו-Executive MBA HSG בהנדסה עסקית. מאחוריו למעלה מעשרים שנות קריירהה בניהול מיזמי IT, והוא עבד עם ספקי שירותים פיננסיים כמו AXA ו-DBV, גופים במגזר הציבורי כמו Swisscom, אוניברסיטת ציריך והמנהל העירוני של ציריך, ומגזרים נוספים במשק השווייצרי. עבודתו התמקדה בעיקר בפתרונות חדשניים ברמה האסטרטגית שמותירים חותם עסקי מורגש. כעת מתמקד פטרי בתפקיד יזמות חדשנית לעסקים חדשים ב-RAI Lab, מעבדת החדשנות של Raiffeisen Schweiz.

 

 

5. מה האתגרים הרגולטוריים, הכלכליים והתרבותיים הייחודיים לשווייץ בעולם הפינטק ובעסקים בכלל?
אחוז האבטלה בשווייץ עומד על 4-3% ומתקרב למה שנקרא אבטלה מבנית. החשש כרגע הוא שכל הנושא של כלכלה דיגיטלית, E-commerce, מחשבים ומכונות יגרמו לאבטלה גדולה יותר – ולכן מחפשים כבר עכשיו אפיקים אלטרנטיביים לתעסוקה.

אתגר כלכלי משמעותי יותר הוא ששווייץ חלק מאירופה, אך לא חלק מהגוש ולכן המטבע אינו אירו אלא פרנק שווייצרי. עד סוף 2015 היה שער חליפין קבוע שנתמך על ידי הבנק המרכזי השווייצרי, אך באופן פתאומי הודיע הבנק שהוא מסיר את תמיכתו ובהתאם לתנועת המטבעות ייקבע שער החליפין. הצעד עשה זעזוע כלכלי משמעותי לשוק והפרנק התחזק ב-20% מול האירו, מה שהתמתן בהמשך הדרך לייסוף של כ-10%. עכשיו הכל הרבה יותר יקר ויש יציאה מסיבית של עסקים קטנים ובינוניים משווייץ למדינות שכנות שם הייצור והתקורות זולים יותר.

אתגר אחר הוא נוהל גילוי מרצון של מידע בנקאי. נושא החשבונות הלא מדווחים של אזרחים זרים בשווייץ נמצא בפוקוס בימים אלו. בנוסף, אין עדיין רגולציה רשמית משמעותית במלחמה בהון שחור, אך היא בתחילתה ומתהווה. כרגע זה לא משפיע עלינו באופן ישיר, אבל סביר להניח שיהיה קצת יותר קשה לעשות פה עסקים בהמשך.

6. ספר לנו על סצנת הפינטק בשווייץ:
הכל עובר היום לבנקאות מקוונת עם אפליקציות מאוד מתוחכמות. הבנקים צריכים סיוע בנושאים של ביג דאטה, כמו חיזוי התנהגויות של צרכנים, של מניות ושל מכשירים פיננסיים. על בסיס כל אלה הם יוכלו לבנות פרופיל מתאים ולספק לצרכן עצות כלכליות טובות יותר לגבי התנהלותו הפיננסית.

בשלוש השנים האחרונות חדשנות מאוד משמעותית בשווייץ וזה בא לידי ביטוי גם במוסדות אקדמיים. יש חדשנות ברמה של המדינה, ברמה של הקנטונים וגם בשוק הפרטי: מייסדים יוזמות כמו "דיגיטל 2020", מקימים חממות ומאיצים ומקיימים אירועים לחיזוק החדשנות. שווייץ עדיין יותר שמרנית מישראל, ופחות ידועה בסטארט-אפים, למשל, אבל הם בהחלט הולכים בכיוון הזה ובתור נספח מסחרי אני מעט מוטרד מהכיוון הזה.

7. מה הטרנדים והמגמות הבולטות בתחום הפינטק בשווייץ?
אחד הנושאים המרכזיים שעליהם עובדים הבנקים בשנים האחרונות הוא טכנולוגיה מהפכנית שחותרת תחת הניהול המרכזי המסורתי של הכספים בבנקים. בצורה מופשטת, הבלוק צ'יין מאפשר ללקוחות לאשר אחד לשני להוציא כסף ללא צורך בבנק. כשעושים העברה זה לוקח לבנק שלושה ימים, אבל בבלוק צ'יין יש אישור תוך כמה דקות. זה יכול להיות כלי שיגרום לקריסת היסודות הטכנולוגיים המסורתיים של הבנקים. נעשה המון מחקר בנושא זה, גם במעבדות הבנקים, כי ברור שזה הכיוון שאליו הולכים. יש גם את התחומים של בינה מלאכותית, וכמובן - אבטחת סייבר ו-privacy verification. סייבר ופרטיות הולכים ביחד ודווקא בדברים האלה הישראלים חזקים.

8. אילו הזדמנויות ויתרונות יש לחברות פינטק ישראליות בשוק השווייצרי?
יש לנו הזדמנויות בעיקר עם יחידות החדשנות וה-IT של הבנקים הגדולים. "החוצפה" הישראלית היא אולי ההזדמנות הגדולה ביותר בשוק שווייצרי שהולך ונפתח לכיווני מחשבה חדשים, אך לצערי זהו גם החיסרון והמגבלה המשמעותית ביותר, כך שצריך לפעול בזהירות.

9. תן דוגמאות לסיפורי הצלחה של חברות פינטק ישראליות בשווייץ:
ב- 2015 היה סיפור הצלחה עם הבנקים באבטחת סייבר. בדרך הפעולה שלנו אנחנו מאגדים 15-10 חברות ישראליות שיש להן פתרונות רלוונטיים לצרכים שהבנק הציג, מכינים קטלוג ומציגים אותו למנהלים הרלוונטיים. על אותו בסיס ניתן לארגן סבב של פגישות אחת לתקופה או אירוע גדול בו יש פגישות אחד על אחד. אנו יודעים על מספר חברות שנמצאות בקשר עם UBS בעקבות האירוע שערכנו שם בשנה שעברה, מתוך תקווה שיתבשלו גם עסקאות.

10. כיצד אתה יכול לסייע למנהלי פיתוח עסקי ולמנכ"לים בחברות פינטק ישראליות?
לדעתי הכי חשוב לתת לחברות הישראליות גישה ליחידות חדשנות ופיתוח עסקי למאיצים שיש לחלק מהבנקים. כדאי מאוד להגיע לשוק השווייצרי ממוקדי מטרה, אך גם להכיר את התרבות העסקית. בשווייץ אוהבים חדשנות אבל מתחילים להתלהב רק כשמרגישים שיש מישהו רציני ממול. יש להם את הסטנדרטים הכי גבוהים בעולם, אך אפילו אם יש לך מוצר מצוין, התנהלות עסקית לא נכונה יכולה לחבל משמעותית במאמצי השיווק שלך.